31,667
עריכות
בגתן ותרש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (גמרתי פחות או יותר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שתכננו להרעיל אותו אולם בסוף נעצרו ונתלו. | '''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שתכננו להרעיל אותו אולם בסוף נעצרו ונתלו. | ||
==הסיפור המקראי== | ==הסיפור המקראי== | ||
בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך [[אחשורוש]] שהעבירם אותם מתפקידם ושם את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג}}, השניים דיברו בטרסית, אולם מרדכי שידע את כל השפות שמע זאת (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{מקור}}) ואמר ל[[אסתר המלכה]] שתגיד זאת למלך [[אחשורוש]], [[אחשורוש]] ששמע זאת לקח את השניים ותלה אותם. | בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך [[אחשורוש]] שהעבירם אותם מתפקידם ושם את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}, השניים דיברו בטרסית, אולם מרדכי שידע את כל השפות שמע זאת (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{מקור}}) ואמר ל[[אסתר המלכה]] שתגיד זאת למלך [[אחשורוש]], [[אחשורוש]] ששמע זאת לקח את השניים ותלה אותם. | ||
הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: | הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}} | ||
על הטעם שמרדכי נחלץ להגן על המלך הרשע, מסופר שפעם אביו של רבי יהונתן אייבשיץ שאל את בנו בסעודת פורים בעודו ילד כבן שש שאלה זו; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים. ואילו הרבי הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 10: | שורה 12: | ||
על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180}}. | על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180}}. | ||
==לימוד חכמות חיצוניות== | |||
במענה לאלו שטענו שניתן ללמוד מחלק זה בסיפור המגילה שצריך להיות בקי בעניני העולם ובשפת האומות, שהרבי בזכות השכלתו הרחבה של מרדכי וידיעת השפות שלו ניצל העם היהודי, הזכיר הרבי את התשובה שהשיבו על כך גדולי ישראל, שאדרבה, דווקא מסיפור זה מוכח להיפך, כיון שדווקא העובדה שבגתנא ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות שונות, היא העובדה שגרמה להם לא לחשוש לדבר בקרבת מרדכי, ולכן הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף יז] ([[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי])}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||