37,404
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הורחב מספיק) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל הרבי=== | ||
הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/b/b6/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב.}}. | הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/b/b6/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב].}}. | ||
במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי בה חל פורים בקביעות דומה היה בשנים: [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]]. | במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי בה חל פורים בקביעות דומה היה בשנים: [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]]. | ||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת [[תשל"ז]], בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/3/3e/%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%96_-_%D7%A8%27_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%90%D7%9F.pdf מקור].}} | גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת [[תשל"ז]], בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/3/3e/%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%96_-_%D7%A8%27_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%90%D7%9F.pdf מקור].}} | ||
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/653066/ פורים משולש: גילויים מיוחדים מחג הפורים תשמ"א]''', הקלטה של הרב שלום יעקב חזר המספר מזכרונותיו מפורים זה | בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|1='''[https://chabad.info/beis-medrash/653066/ פורים משולש: גילויים מיוחדים מחג הפורים תשמ"א]''', הקלטה של הרב שלום יעקב חזר המספר מזכרונותיו מפורים זה {{אודיו}}{{אינפו}}}} הרבי התפלל תפיל מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה{{הערה|הרבי סירב שיביאו לו את הכוס של הקידוש.}} ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד. | ||
באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c4/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C.pdf יומן הקהל תשמ"א עמוד 111].}}. | באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c4/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C.pdf יומן הקהל תשמ"א עמוד 111].}}. | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
[[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג ב[[גלות]], שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגולי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזר למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}. | [[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג ב[[גלות]], שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגולי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזר למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}. | ||
ב[[גמרא]] מובא על הפסוק "קקיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, ט, כ"ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ"ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם אז מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב"ד}}. | ב[[גמרא]] מובא על הפסוק "קקיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, ט, כ"ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ"ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם אז מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב"ד אורג}}. | ||
==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ||