שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,223 בתים ,  10:16, 16 בפברואר 2021
==פנימיות וחיצוניות==
בלב ישנם שני רבדים: פנימיות הלב וחיצוניות הלב. בכל אחד מהרבדים שייך שיהיה [[טמטום הלב]].
: '''חיצוניות הלב''' היא רגש אהבה ויראה שנולד מהתבוננות, אך לא עד כדי שישנה את מהות האדם. הראיה (שרגש זה הוא חיצוני) היא שכשמפסיק להתבונן חולפת האהבה.
: '''פנימיות הלב''' היא רגש אהבת ה' ה'תופס' את כל מהות האדם, עד שמהותו הפנימית משתנה: הוא מתעב את כל ענייני העולם (גם המותרים) וכל תשוקתו ומאוויו הם להתחבר ולהתקשר ולהתכלל באלוקות.
 
שתי בחינות אלו{{הערה|הנקראות לעיתים 'מדת יום' ו'מדת לילה', וכן 'כל' ו'כלה', ובמקומות אחרים 'מזבח החיצון' ומזבח הפנימי'.}} '''אינן''' נפרדות, אלא הראשונה מביאה את השניה, והשניה 'מתלבשת' בראשונה. דהיינו - לא תתכן אהבה פנימית בלא שתקדום לה אהבה חיצונית המביאה אותה.{{הערה|אוה"ת דברים (הוספות) א'תתק"מ, שמות נח, לקו"ת דלהג, לקו"ת דנוד, לקו"ת דעחד, תו"א זב ובמקומות רבים נוספים.}}
[[עבודת האדם]] היא לעורר את המידות שבלב לאהוב ולירא את הקדוש ברוך הוא, וזאת על ידי [[התבוננות]] ב[[מוחין]] ובאמצעות זאת שליטה על הלב על ידי ה[[מוח]]. אם הולכים בדרך המל"ך (דהיינו: [[מוח]], [[לב]], [[כבד]]) - אזי אצל האדם זה עובד כמו אדם, תחילה ב[[מוחין]] ואז זה מוליד [[מידות]]. אבל אם האדם בוחר להתנהג כפי [[בהמה]] - אזי הוא למ"ך (דהיינו: [[לב]], [[מוח]], כבד) שמה שהלב מחליט זה מה שהמוח מסכים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרי"ד הוספות ע' רט}}.
1,517

עריכות

תפריט ניווט