אושפיזין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  15 בפברואר 2021
(תיקנתי סדר הדברים)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 44: שורה 44:
*'''הכנסת אורחים נוספים''': בזוהר{{הערה|שם=זהר}}, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/61.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל]. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 225). ועוד.}}.
*'''הכנסת אורחים נוספים''': בזוהר{{הערה|שם=זהר}}, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/61.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל]. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 225). ועוד.}}.
*'''הזמנת האושפיזין''': בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה ב[[סוכה]] נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.
*'''הזמנת האושפיזין''': בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה ב[[סוכה]] נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.
:בחב"ד אין אומרים את הנוסח. [[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד [[אדמו"ר הזקן]] ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ול[[אדמור הרש"ב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/10/168.htm ספר השיחות תש"ח ע' 168].}}. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד קצה.}}.
:בחב"ד אין אומרים את הנוסח. [[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד [[אדמו"ר הזקן]] ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ול[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/10/168.htm ספר השיחות תש"ח ע' 168].}}. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד קצה.}}.
:הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים{{הערה|ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).}}.
:הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים{{הערה|ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).}}.
*'''דיבור אודות האושפיזין''': אף שלא אומרים את הנוסח, לומדים ומדברים אודות האושפיזין{{הערה|שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).}}. [[הרבי הריי"צ]] הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את האושפיזין החסידיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/8/34.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"ב].}}.
*'''דיבור אודות האושפיזין''': אף שלא אומרים את הנוסח, לומדים ומדברים אודות האושפיזין{{הערה|שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).}}. [[הרבי הריי"צ]] הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את האושפיזין החסידיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/8/34.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"ב].}}.
785

עריכות

תפריט ניווט