11,657
עריכות
תפילת הדרך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
כשנסע [[אדמו"ר הרש"ב]] מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חודשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך - בלא שם ומלכות{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט תמוז]].}}. | כשנסע [[אדמו"ר הרש"ב]] מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חודשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך - בלא שם ומלכות{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט תמוז]].}}. | ||
יש המהדרים לברך לפני אמירת תפילת הדרך על מאכל וכדומה (לאכול כשיעור ולברך ברכה אחרונה), מכיוון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך'. אבל מסורת בידנו ש[[אדמו"ר הזקן]] פסק שאין צורך להדר בזה{{הערה|ספר השיחות תש"א [לה"ק] עמ' 148.}}, וכך נהג [[הרבי]]{{הערה|אלבום 'בנאות דשא' עמ' 84 ,47.}}. | יש המהדרים לברך לפני אמירת תפילת הדרך על מאכל וכדומה (לאכול כשיעור ולברך ברכה אחרונה), מכיוון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך'. אבל מסורת בידנו ש[[אדמו"ר הזקן]] פסק שאין צורך להדר בזה{{הערה|ספר השיחות תש"א [לה"ק] עמ' 148. ושם, שלאחר [[ויכוח מינסק]] כאשר נסע אדמו"ר הזקן ממינסק וליוו אותו בדרך, היה בין המלווים רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. התפתחה שיחה בהלכה אודות תפילת הדרך אם היא ברכה בפני-עצמה או שעליה להיות 'ברכה הסמוכה לחברתה', הוחלט שקובע ברכה לעצמה. אז אמר אדמו"ר הזקן שתפילת הדרך היא תפילה על כל משך חיי האדם על פני האדמה, שכל יום ויום הוא חלק מן הדרך. ומזה נעשה רבי אייזיק לחסיד ולמקושר לרבינו הזקן.}}, וכך נהג [[הרבי]]{{הערה|אלבום 'בנאות דשא' עמ' 84 ,47.}}. | ||
הרבי נהג באמירת תפילת הדרך בעת נסיעותיו למחנות הקיץ [[גן ישראל]] ו[[קעמפ אמונה]]{{הערה|בשנים תשט"ז תשי"ז ותש"כ.}}, לצאת מהמכונית ולרחוץ את ידיו ואחר כך לומר את התפילה מתוך הסידור ובעמידה{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 57.}}. | הרבי נהג באמירת תפילת הדרך בעת נסיעותיו למחנות הקיץ [[גן ישראל]] ו[[קעמפ אמונה]]{{הערה|בשנים תשט"ז תשי"ז ותש"כ.}}, לצאת מהמכונית ולרחוץ את ידיו ואחר כך לומר את התפילה מתוך הסידור ובעמידה{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 57.}}. | ||