משתמש:משה כהן/ קם רבה שחטיה רב זירא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
====היעב"ץ====
====היעב"ץ====
וכן ביאר{{הערה|וראה גם מאירי מגילה שם "שחטי' — מלשון סחיטה ר"ל שימעכו, ואחיי' מלשון החלימני והחייני" (וראה גם חדא"ג שם)}} בהגהות יעב"ץ, שלא שחטו ממש, אלא שהיה נראה לסובבים,  ור' זירא נתפעל מהם, ונתעלף.  
וכן ביאר{{הערה|וראה גם מאירי מגילה שם "שחטי' — מלשון סחיטה ר"ל שימעכו, ואחיי' מלשון החלימני והחייני" (וראה גם חדא"ג שם)}} בהגהות יעב"ץ, שלא שחטו ממש, אלא שהיה נראה לסובבים,  ור' זירא נתפעל מהם, ונתעלף.  


אך לכאורה עדיין רבה עבר על איסור חובל בחבירו שזה איסור של תורה.
אך לכאורה עדיין רבה עבר על איסור חובל בחבירו שזה איסור של תורה.


==תשובות החתם סופר==
==תשובות החתם סופר==
בתשובות החת"ס{{הערה| חאו"ח סקפ"ה. סקצ"ו. וראה גם עץ יוסף לע"י שבת קנו, א}}, מקשר זה ששחט רבה לר' זירא, עם דברי הגמרא{{הערה|שבת שם}} "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא (שופך דמים). . אמר רבה אנא במאדים כו'".
בתשובות החת"ס{{הערה| חאו"ח סקפ"ה. סקצ"ו. וראה גם עץ יוסף לע"י שבת קנו, א}}, מקשר זה ששחט רבה לר' זירא, עם דברי הגמרא{{הערה|שבת שם}} "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא (שופך דמים). . אמר רבה אנא במאדים כו'".


אבל היעב"ץ{{הערה|שם}} כותב, שאבל דם ו­דאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ב­רמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח}}, שהמצב שאדם נולד בטבע{{הערה|כולל מזל מאדים}} מסויים אינו בסתירה ל[[בחירה חפשית]], ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו ה­טבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"{{הערה|וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ}}, ובודאי שכן היה אצל רבה.
אבל היעב"ץ{{הערה|שם}} כותב, שאבל דם ו­דאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ב­רמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח}}, שהמצב שאדם נולד בטבע{{הערה|כולל מזל מאדים}} מסויים אינו בסתירה ל[[בחירה חפשית]], ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו ה­טבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"{{הערה|וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ}}, ובודאי שכן היה אצל רבה.
709

עריכות

תפריט ניווט