31,392
עריכות
חסידות סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]] | [[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]] | ||
'''חסידות סלונים''' | '''חסידות סלונים''' (ב[[אידיש|שפת המקור]]: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה משמיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]] תלמיד רבי [[אהרן מקרלין]] תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].}} שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת [[תרי"ח]]. משנת [[תשמ"א]] מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן ב[[ירושלים]], האחת בהנהגתו של רבי [[שמואל ברזובסקי]] והשניה בראשות רבי [[אברהם וינברג]], והם כוללות יחד כאלפיים בתי אב. | ||
=היסטוריה== | |||
חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'[[תרי"ח]]), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, [[יסוד העבודה]], העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון '''באר אברהם''' על התורה, '''חסד לאברהם''', העוסק בענייני [[קבלה]], '''באר אברהם''' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883). | |||
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) בורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) בורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]]. | לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]]. | ||
לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב עזרא שוחט ראש ישיבת "אור אלחנן" חב"ד בלוס אנג'לס. | לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב [[עזרא בנימין שוחט]] ראש [[ישיבת "אור אלחנן"]] חב"ד בלוס אנג'לס. | ||
עוד בחיי אביו, ביוזמת עסקני הקהילה, מונה כממלא מקומו חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום". | |||
קבוצה | לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו מעין פגיעה בכבודו של הרבי בעודו בחיים, אף שכבר היה חלוש במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים{{הערה|1=ששימש בעברו כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי ב[[י' חשון]] [[תשמ"ג]], ראו [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך.}}, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | ||
לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים. | לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים. | ||