27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
כתית למאור (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. | ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. | ||
נשיא הישיבה ומייסדה הוא [[אדמו"ר הרש"ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו | נשיא הישיבה ומייסדה הוא [[אדמו"ר הרש"ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. בהוראת הרבי לרב [[רפאל נחמן כהן|פול'ע כהן]], שמות התמימים שלמדו בישיבה זו נאספו (בחלקם) ויצאו לאור בספר "ליובאוויטש וחייליה" יחד עם סקירה על הישיבה בליובוויטש וסדרי הלימודים שהתקיימו בה. עבודה מפורטת וכוללת יותר נערכה בשנת [[תנש"א]] | סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. בהוראת הרבי לרב [[רפאל נחמן כהן|פול'ע כהן]], שמות התמימים שלמדו בישיבה זו נאספו (בחלקם) ויצאו לאור בספר "ליובאוויטש וחייליה" יחד עם סקירה על הישיבה בליובוויטש וסדרי הלימודים שהתקיימו בה. עבודה מפורטת וכוללת יותר נערכה בשנת [[תנש"א]] עם הוצאתו לאור של חלק א' ב[[ספר התמימים]]. | ||
בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת [[תרס"ד]] החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: "תלמידי החדרים", "תלמידי השיעור", ו"תלמידי האולם". | בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת [[תרס"ד]] החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: "תלמידי החדרים", "תלמידי השיעור", ו"תלמידי האולם". | ||