27,797
עריכות
כת הפרנקיסטים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
(←סופה) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===התגלות מעשי הכת=== | ===התגלות מעשי הכת=== | ||
ב[[כ"ו שבט]] [[תקט"ז]], | ב[[כ"ו שבט]] [[תקט"ז]], בעיר הקטנה לאנצקורון בפלך פודוליה, התאספו חברי הכת בבוקרו של יום בבית אכסניה של אחד מחבורתם, ונהגו שם כדרכם בריבוי פריצות והפקרות. יהודי עובר אורח שהציץ לכיוון הבית וראה את מעשיהם, רץ לספר על כך לרבני וראשי הקהילה שהגיעו עם כוחות השלטונות ואסרו את ראשי הכת, ופיזרו את המשתתפים.<ref>ראה בספר [[שבחי הבעש"ט]] הוצאות רובנשטיין אות מו. שרצה לקשר מעשה נורא שקשור לעניני פריצות והפקרות עם מעשי הפרנקסטים, וקשה לומר זאת, כיון שמעשה הנ"ל היה כפי הנראה כמה שנים אחרי נשיאות [[המגיד ממזריטש]] ובזמן זה המייחסים לכת הפרנקסטים כבר הופרדו מכלל ישראל, (אף שאפשר לומר בדוחק שהיו שייכים לכת בסתר).</ref> | ||
אירוע זה היווה ציון דרך מכרעת בתולדות הכת, כאשר מצד אחד רבים עזבו את הכת, ומצד שני, הרבנים הטילו חרם על חברי הכת. | אירוע זה היווה ציון דרך מכרעת בתולדות הכת, כאשר מצד אחד רבים עזבו את הכת, ומצד שני, הרבנים הטילו חרם על חברי הכת. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ספיחים מדרכי הכת שרדו והתגלגלו לכת שבתאית שפועלת עד היום בטורקיה. | ספיחים מדרכי הכת שרדו והתגלגלו לכת שבתאית שפועלת עד היום בטורקיה. | ||
בספר [[שבחי הבעש"ט]]<ref>סוף אות כ' מהדורת רובינשטיין.</ref>, מובא "ומכח אותן שנשתמדו - היינו כת הפרנקיסטים<ref>ראה בהערות המו"ל הנ"ל ועוד. בכמה מקומות נזכר שהבעש"ט אמר את זה על שבתי צבי, וטעות כפשוט, שהרי מת בשנת תל"ו קודם לידת הבעש"ט בשנת נח"ת.</ref> - שמעתי .. שאמר הבעש"ט שהשכינה מיללת ואומרת כל זמן שהאבר מחובר יש תקוה שיהיה לו איזה רפואה וכשחותכין האבר אין לו תקנה עולמית כי כל אחד מישראל הוא אבר מהשכינה". ענין זה הובא ע"י הרבי כמה פעמים בשיחות{{הערה|התוועדות י"ב תמוז תשי"ז שיחה 3 (אחר המאמר), 1:50 מתחילת השיחה. (נדפס ב[[תורת מנחם]] | בספר [[שבחי הבעש"ט]]<ref>סוף אות כ' מהדורת רובינשטיין.</ref>, מובא "ומכח אותן שנשתמדו - היינו כת הפרנקיסטים<ref>ראה בהערות המו"ל הנ"ל ועוד. בכמה מקומות נזכר שהבעש"ט אמר את זה על שבתי צבי, וטעות כפשוט, שהרי מת בשנת תל"ו קודם לידת הבעש"ט בשנת נח"ת.</ref> - שמעתי .. שאמר הבעש"ט שהשכינה מיללת ואומרת כל זמן שהאבר מחובר יש תקוה שיהיה לו איזה רפואה וכשחותכין האבר אין לו תקנה עולמית כי כל אחד מישראל הוא אבר מהשכינה". ענין זה הובא ע"י הרבי כמה פעמים בשיחות{{הערה|התוועדות י"ב תמוז תשי"ז שיחה 3 (אחר המאמר), 1:50 מתחילת השיחה. (נדפס ב[[תורת מנחם]] חלק כ (תשי"ז, ח"ג), עמ' 114 ושם [[הרבי]] סיפר שהדבר היה אודות שבתי צבי, וצריך ביאור, כיון שהסיפור בכל המקומות היה בחיי הבעש"ט אחרי עליית נשמה, ואולי הכוונה על פראנק שהיה שבתאי.}}. | ||
==שריפת התלמוד== | ==שריפת התלמוד== | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
רבי חיים רפפורט ציווה לערוך סעודת מצוה, וכעברו שעה קלה כבר נודע לתושבי העיר אודות הגזירה, ובעת הסעודה הכריזו על החלטת האסיפה כי כל העדה יעמדו על נפשם ויאמרו "עלינו לשבח" שלש פעמים בכל יום, כאשר עד עתה, מבלי לשים לב אל הגזירה, ואשר יום הראשון הבא קבעו לתענית ציבור בתקיעות שופר. | רבי חיים רפפורט ציווה לערוך סעודת מצוה, וכעברו שעה קלה כבר נודע לתושבי העיר אודות הגזירה, ובעת הסעודה הכריזו על החלטת האסיפה כי כל העדה יעמדו על נפשם ויאמרו "עלינו לשבח" שלש פעמים בכל יום, כאשר עד עתה, מבלי לשים לב אל הגזירה, ואשר יום הראשון הבא קבעו לתענית ציבור בתקיעות שופר. | ||
ביום הששי בבוקר, הלך ר' חיים ישראל אל סגן הארכיבישוף מיקולסקי ויתרה בו כי אם לא יבטל את הגזירה - ייענש קשה. מיקולסקי בתגובה גירש אותו משם, ביום הראשון שלאחא מכן, בירדו מעל הבימה נפל מיקולסקי מבימהושבר את רגלו וידו הימנית והתעלף במקום, הוא נזכר בר' חיים ישראל שהיה אצלו ביום ששי שעבר, ובהתבוננו נזכר שאת היהודי הזה ראה בהיותו במיניץ-פודולסק בעת שהתרה בהארכיבישוף דמבוסקי כי יבטל את גזירת שריפה ספרי ישראל ובאם לא ישמע לו - ימות. | ביום הששי בבוקר, הלך ר' חיים ישראל אל סגן הארכיבישוף מיקולסקי ויתרה בו כי אם לא יבטל את הגזירה - ייענש קשה. מיקולסקי בתגובה גירש אותו משם, ביום הראשון שלאחא מכן, בירדו מעל הבימה נפל מיקולסקי מבימהושבר את רגלו וידו הימנית והתעלף במקום, הוא נזכר בר' חיים ישראל שהיה אצלו ביום ששי שעבר, ובהתבוננו נזכר שאת היהודי הזה ראה בהיותו במיניץ-פודולסק בעת שהתרה בהארכיבישוף דמבוסקי כי יבטל את גזירת שריפה ספרי ישראל ובאם לא ישמע לו - ימות. מיקלסקי ציווה מיד את ראש הכומרים להודיע להרב ולקהליה שהוא מבטל את גזירת קריעת "עלינו לשבח" מסידורי התפלה. | ||
כשהגיע השורה ליהודי העיר הוכרז שישימו את התענית ולתפילה ערבית ידליקו בכל בתי הכנסיות הרבה נרות כמו ביום טוב, ויתפללו בניגון המקובל מהמהר"ל מפראג - שמנגים בימים הנוראים - אבל בלי כריעה והשתחוואה על הארץ. | כשהגיע השורה ליהודי העיר הוכרז שישימו את התענית ולתפילה ערבית ידליקו בכל בתי הכנסיות הרבה נרות כמו ביום טוב, ויתפללו בניגון המקובל מהמהר"ל מפראג - שמנגים בימים הנוראים - אבל בלי כריעה והשתחוואה על הארץ. | ||