מלחמת השחרור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגהה, הגהה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(הגהה, הגהה) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[ | [[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[זושא וילימובסקי]] ('הפרטיזן') במלחמה (שלישי מימין)]] | ||
'''מלחמת | '''מלחמת השחרור''' (נקראת גם '''מלחמת העצמאות''') הייתה מלחמה ממושכת בין חיילים ואזרחים ערביים תושבי ארץ ישראל והמדינות הסמיכות, ובין היהודים תושבי ארץ הקודש, במהלכה ניסו להשמיד (היל"ת) את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כמענה להחלטת [[האו"ם]] להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. | ||
המלחמה החלה מיד עם הודעת האו"ם ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] והסתיימה רק כשנה וחצי לאחר מכן, ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ט]]. | המלחמה החלה מיד עם הודעת האו"ם ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] והסתיימה רק כשנה וחצי לאחר מכן, ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ט]]. | ||
במהלך המלחמה נהרגו מתוך הלוחמים הערבים כ-9,000 איש, נחרבו עשרות יישובים ונהרגו על קידוש השם למעלה מ-6,000 יהודים שהיוו אחוז שלם מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ הקודש בזמן המלחמה. | במהלך המלחמה נהרגו מתוך הלוחמים הערבים כ-9,000 איש, נחרבו עשרות יישובים, ונהרגו על קידוש השם למעלה מ-6,000 יהודים שהיוו אחוז שלם מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ הקודש בזמן המלחמה. | ||
המלחמה הסתיימה בנצחון היהודים, ובעקבותיה נטשו עשרות אלפי ערבים את בתיהם והיגרו לארצות ערב, ועל חורבותיהם נבנו כפרים ויישובים יהודיים, וביניהם [[כפר חב"ד]] שהוקם ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] על | המלחמה הסתיימה בנצחון היהודים, ובעקבותיה נטשו עשרות אלפי ערבים את בתיהם והיגרו לארצות ערב, ועל חורבותיהם נבנו כפרים ויישובים יהודיים, וביניהם [[כפר חב"ד]] שהוקם ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חורבות הכפר הערבי ספריא שהתרוקן מיושביו במהלך המלחמה. | ||
==רקע היסטורי== | ==רקע היסטורי== | ||
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נכבשה ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי, שהחזיק בה עד לסיום [[מלחמת העולם | בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נכבשה ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי, שהחזיק בה עד לסיום [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
בתקופת הזמן שבין המלחמות, התעצמה התנועה הציונית, והתפתחותה התבטאה הן בהגדלת היישוב היהודי בארץ על ידי העפלות לא חוקיות והשגת [[סרטיפיקט]]ים לעליה חוקית, והן בהגדלת הכוח הפוליטי שלה. | בתקופת הזמן שבין המלחמות, התעצמה התנועה הציונית, והתפתחותה התבטאה הן בהגדלת היישוב היהודי בארץ על ידי העפלות לא חוקיות והשגת [[סרטיפיקט]]ים לעליה חוקית, והן בהגדלת הכוח הפוליטי שלה. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==היחס מרבותינו נשיאינו== | ==היחס מרבותינו נשיאינו== | ||
ב[[התוועדות]] שערך הרבי בעיצומה של המלחמה, לאחר עזיבת השלטון הבריטי את הארץ, התייחס הרבי למאורעות בארץ ואמר: {{ציטוטון|הגם שהיה נס גלוי זה שאנגליה עזבה את הארץ, והיה גילוי, אבל מ'האט פארפעלט}} [= איבדו (את ההזדמנות לרתום את ההתעוררות להוספה בעניני תורה ומצוות)]{{הערה|שיחות קודש קודם הנשיאות, שיחת ב' דראש חודש תמוז תש"ח.}}. | ב[[התוועדות]] שערך [[הרבי]] בעיצומה של המלחמה, לאחר עזיבת השלטון הבריטי את הארץ, התייחס הרבי למאורעות בארץ ואמר: {{ציטוטון|הגם שהיה נס גלוי זה שאנגליה עזבה את הארץ, והיה גילוי, אבל מ'האט פארפעלט}} [= איבדו (את ההזדמנות לרתום את ההתעוררות להוספה בעניני תורה ומצוות)]{{הערה|שיחות קודש קודם הנשיאות, שיחת ב' דראש חודש תמוז תש"ח.}}. | ||
בהזדמנות מאוחרת יותר, התייחס הרבי במהלך התוועדות פעם נוספת למלחמה והמאורעות שנלוו אליה והתבטא: {{ציטוטון|המאורעות שהיו בארץ ישראל – לא היו על פי שכל, הן זה שהאנגלים הסתלקו, והן זה שבני ישראל תפסו את השלטון ומנהלים אותו כו'. וראיה לדבר – שבין בני ישראל עצמם היו שטענו שאין לקחת את השלטון, כיון שלא יצליחו להחזיק מעמד. ולמעשה – כבר למעלה מג' שנים שהמדינה מתנהלת, ובאופן שאינו על פי שכל, אלא בדרך נס}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/13/159 שיחת שבת פרשת צו, שושן פורים תשי"ד].}}. | בהזדמנות מאוחרת יותר, התייחס הרבי במהלך התוועדות פעם נוספת למלחמה והמאורעות שנלוו אליה והתבטא: {{ציטוטון|המאורעות שהיו בארץ ישראל – לא היו על פי שכל, הן זה שהאנגלים הסתלקו, והן זה שבני ישראל תפסו את השלטון ומנהלים אותו כו'. וראיה לדבר – שבין בני ישראל עצמם היו שטענו שאין לקחת את השלטון, כיון שלא יצליחו להחזיק מעמד. ולמעשה – כבר למעלה מג' שנים שהמדינה מתנהלת, ובאופן שאינו על פי שכל, אלא בדרך נס}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/13/159 שיחת שבת פרשת צו, שושן פורים תשי"ד].}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | ||
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search= | משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}} | ||
לצד זה, שלל הרבי בחריפות את הדעה שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, היא "[[אתחלתא דגאולה]]"{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}}. | לצד זה, שלל הרבי בחריפות את הדעה שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, היא "[[אתחלתא דגאולה]]"{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}}. | ||
==תוצאות המלחמה== | ==תוצאות המלחמה== | ||
רק עם סיומה של המלחמה, החלה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לגדול באופן משמעותי, | רק עם סיומה של המלחמה, החלה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לגדול באופן משמעותי, מאות אלפי פליטי [[שואה]] יחד עם מאות אלפי יהודים מרחבי העולם הגשימו את רצונם לעלות לארץ ישראל, ויישבו מחדש את הארץ. | ||
תוך שנה וחצי הוכפלה האוכלוסייה היהודית בארץ, ומנתה מעל למליון ושלוש מאות אלף תושבים. | תוך שנה וחצי הוכפלה האוכלוסייה היהודית בארץ, ומנתה מעל למליון ושלוש מאות אלף תושבים. | ||
יישובים רבים הוקמו על חורבות הכפרים הערביים שהתרוקנו מיושביהם במהלך המלחמה. | יישובים רבים הוקמו על חורבות הכפרים הערביים שהתרוקנו מיושביהם במהלך המלחמה. | ||
בעקבות הכיבוש הירדני של [[בית העלמין הר הזיתים]] במהלך המלחמה, נוסד בשנת [[תשי"א]] [[בית העלמין הר המנוחות]]. | בעקבות הכיבוש הירדני של [[בית העלמין הר הזיתים]] במהלך המלחמה, נוסד בשנת [[תשי"א]] [[בית העלמין הר המנוחות]]. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
;לוחמים ותומכי לחימה | ;לוחמים ותומכי לחימה | ||
*הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] ("הפרטיזן"), והרב [[יונה מנדלסון]] ("שר המשקים") - מלוחמי העיר העתיקה | *הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] ("הפרטיזן"), והרב [[יונה מנדלסון]] ("שר המשקים") - מלוחמי העיר העתיקה | ||
*הרב [[שמואל חפר]] - מאנשי הפלמ"ח | *הרב [[שמואל חפר]] - מאנשי הפלמ"ח. | ||
*הרב [[חיים שטרן]] - ממייסדי [[בית כנסת]] חב"ד בשכונת [[סנהדריה]] ב[[ירושלים]]. שימש כחבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת ה[[מזון]] בירושלים בזמן המלחמה | *הרב [[חיים שטרן]] - ממייסדי [[בית כנסת]] חב"ד בשכונת [[סנהדריה]] ב[[ירושלים]]. שימש כחבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת ה[[מזון]] בירושלים בזמן המלחמה. | ||
*הרב [[זאב דב הלפרין]] - התרוצץ במסירות נפש בין המקלטים במהלך המלחמה, ודאג להעברת סיוע הכרחי לקיומם של המשפחות הכלואות והנצורות | *הרב [[זאב דב הלפרין]] - התרוצץ במסירות נפש בין המקלטים במהלך המלחמה, ודאג להעברת סיוע הכרחי לקיומם של המשפחות הכלואות והנצורות | ||
*הרב [[דב בער אליעזרוב]] - נאלץ לעזוב את שכונת מאה שערים שנהרס מההפגזות, ועבר להתגורר בשכונת קטמון | *הרב [[דב בער אליעזרוב]] - נאלץ לעזוב את שכונת מאה שערים שנהרס מההפגזות, ועבר להתגורר בשכונת קטמון | ||
*הרב [[צבי גרינוולד]] מאנשי ארגון הלח"י. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||