רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים", הרבי גם אמר שכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}, על אף מעמדו של הרבי, הרבי המשיך להיות "מקושר" לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה הולך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]]{{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}}, ואף כתב בהזדמנות ש"איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]]}}.

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר העצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד לא להגיד מוסר לאנשים ואף התבטא פעם ש"בכלל אין עניני לומר מוסר"{{הערה|"התוועדויות תשמ"ח, ב, עמ' 533}}.

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא מעולם לא השיב על תשובות הלכתיות ותמיד הפנה בעניינים אלו לרבנים ומורי הוראה, בעת ביקורו של רבי [[שמואל הלוי וואזנר]] אצל הרבי בשנת תשל"ו, ענה הרבי על שאלתו של הרב וואזנר למה הוא לא עונה בענייני הלכה, והשיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}, פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.

בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות]] יצא הרבי בקריאה בלפעול בצורה של"[[ופרצת]]":{{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.

החל משנת [[תשכ"ה]] (מאז פטירת אמו) היה הרבי נושא מידי שבת [[שיחות רש"י|שיחה]] על פירוש ה[[רש"י]] של אותו שבוע.

בשנת [[תשכ"ז]] עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], הרגיע הרבי והבטיח בצורה ברורה את ניצחון ישראל, כמה שבועות לפני המלחמה ב[[ל"ג בעומר]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים, וראה בכך סיכון גדול, בשנת [[תשל"ט]] בעת [[קעמפ דיויד]] התנגד הרבי למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.

בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון החוק "[[מיהו יהודי]]".

בין השנים [[תשכ"ז]] - [[תשל"ד]] הכריז הרבי על [[עשרת המבצעים]] שהם:"[[מבצע תפילין]]", "[[מבצע תורה]]", "[[מבצע מזוזה]]", "[[מבצע צדקה]]", "[[מבצע בית מלא ספרים]]", "[[מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)]]", "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|מבצע כשרות]]" , "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]", "[[מבצע חינוך]]" ו"[[מבצע אהבת ישראל]].

 

 

בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו ככול אשר ביכולתכם" להבאת משיח צדקנו.

=== השפעתו בעולם היהודי ===

לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כ"ח י"ד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והינו עונתי, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים ל[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]] לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.