518
עריכות
יונה מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חילוק לפרקים, הוספת מקורות, הרחבה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) (חילוק לפרקים, הוספת מקורות, הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל 'יקבי שמשון'|אחר=ערך העוסק בתושב קהילת חב"ד בלוד|ראו=[[יצחק יונה מנדלזון]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל 'יקבי שמשון'|אחר=ערך העוסק בתושב קהילת חב"ד בלוד|ראו=[[יצחק יונה מנדלזון]]}} | ||
הרב '''יונה זאב מנדלסון''' ([[תרח"צ]] -[[י"ח אייר]] [[תשס"ד]]), היה מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], מנהל 'יקבי שמשון'{{הערה|לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.}} | הרב '''יונה זאב מנדלסון''' ([[תרח"צ]] -[[י"ח אייר]] [[תשס"ד]]), היה מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], מנהל 'יקבי שמשון'{{הערה|לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.}}, גבאי בית כנסת חב"ד בשכונת '[[שכונת בית ישראל|בית ישראל]]' ובשכונת 'בית וגן', איש צדקה וחסד שזכה ליחס מיוחד מהרבי, וכונה על ידו 'שר המשקים דארץ ישראל'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרח"צ]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] לאביו ר' נחמן מנדלסון ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג, דור שישי ל[[מהרי"ל]] בעל "[[שארית יהודה]]" אח [[אדמו"ר הזקן]]. | נולד בשנת [[תרח"צ]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] לאביו ר' נחמן מנדלסון ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג, דור שישי ל[[מהרי"ל]] בעל "[[שארית יהודה]]" אח [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים. | בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים{{הערה|https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_102.jpg}}. | ||
לאחר נישואיו בחודש כסלו [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהייתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב. | לאחר נישואיו בחודש כסלו [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהייתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}. | כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}. | ||
===בית הכנסת בית וגן=== | |||
כמתנה לרבי לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], החליטו אנ"ש חסידי חב"ד אשר בירושלים להקים בית כנסת חב"ד בשכונת בית וגן, שעד אז לא היה בשכונה מנין חב"ד.{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13225&CategoryID=2156 ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן']}}.<br> | |||
כגבאי בית הכנסת הוחלט למנות את ר' יונה מנדלסון אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה המתנגדים. כשסיפר על כך לרבי ב[[יחידות]], אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום". | |||
בחודש [[תשרי]] [[תשל"ג]] נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן ספר תורה שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13263&CategoryID=2160 עידוד פעילות בתחום הצניעות]}}. | בחודש [[תשרי]] [[תשל"ג]] נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן ספר תורה שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13263&CategoryID=2160 עידוד פעילות בתחום הצניעות]}}. | ||
בשנת [[תשל"ו]] הועבר | ===ניהול היקב=== | ||
היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר לשכונת '[[בית ישראל]]' בשנת [[תשל"ו]] הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה.<br> | |||
בשנות ניהולו את היקב נודע בתרומותיו הרבות לכל דבר שבקדושה. | |||
תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר בי"ב סיוון תשמ"ד כינה אותו "שר המשקים דארץ ישראל", | תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר בי"ב סיוון תשמ"ד כינה אותו "שר המשקים דארץ ישראל".<br> | ||
כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים. | |||
===פטירתו=== | |||
במצאי שבת ערב [[לג בעומר]], [[י"ח אייר]], [[תשס"ד]], שבק חיים לכל חי.<br> | |||
הלוויתו יצאה למחרת בבקר מבית הלוויות שמג"ר, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות ירושלים. | |||
==היקב לאחר פטירתו== | ==היקב לאחר פטירתו== | ||