אנינות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 93 בתים ,  5 בפברואר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''אנינות''' (או אוֹנָנות) היא הגדרה הלכתית למצב בו מצוי קרובו של ה[[פטירה|נפטר]] במשך הזמן שבין מות קרובו ועד ה[[קבורה]]. '''אונן''' הוא כינויו של אדם המצוי במצב של אנינות.
'''אנינות''' (או אוֹנָנות) היא הגדרה הלכתית למצב בו מצוי קרובו של ה[[פטירה|נפטר]] במשך הזמן שבין [[יציאת הנשמה]] ועד ה[[קבורה]]. '''אונן''' הוא כינויו של אדם המצוי במצב של אנינות.


מן התורה דיני אונן כוללים רק את איסור אכילת קדשים (קדשי קדשים וקדשים קלים), [[מעשר שני]] ו[[ביכורים]], אולם מדרבנן פטרוהו מכל [[מצות עשה]], בין דאורייתא ובין דרבנן, ויש אומרים בשולחן ערוך שגם אם האונן רוצה לקיים את מצוות העשה שלא בתורת חיוב, אינו רשאי.
מן התורה דיני אונן כוללים רק את איסור אכילת קדשים (קדשי קדשים וקדשים קלים), [[מעשר שני]] ו[[ביכורים]], אולם מדרבנן פטרוהו מכל [[מצות עשה]], בין דאורייתא ובין דרבנן, ויש אומרים בשולחן ערוך שגם אם האונן רוצה לקיים את מצוות העשה שלא בתורת חיוב, אינו רשאי.


==במקורות==
==במקורות==
עניין האנינות מופיע בתורה באמירת נוסח וידוי מעשרות: "לא אכלתי באוני ממנו" (דברים כו יד). המילה און קשורה בתורה ל[[מוות]] ו[[אבלות]], כדברי [[רחל אמנו]] בעת לידת [[בנימין]] "ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני" (בראשית לה יח). במשנה מוזכר המושג בשם זה במסכת סנהדרין (מו:) לגבי קרובי הרוגי בית דין "ולא היו מתאבלין אבל אוננין שאין אנינות אלא בלב".
עניין האנינות מופיע בתורה באמירת נוסח [[וידוי מעשרות]]: "לא אכלתי באוני ממנו"{{הערה|דברים כו, יד.}}. המילה און קשורה בתורה ל[[מוות]] ו[[אבלות]], כדברי [[רחל אמנו]] בעת לידת [[בנימין]] "ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני"{{הערה|בראשית לה, יח.}}. ב[[משנה]] מוזכר המושג בשם זה ב[[מסכת סנהדרין]] (מו:) לגבי קרובי הרוגי בית דין "ולא היו מתאבלין אבל אוננין שאין אנינות אלא בלב".


מקור נוסף בתורה הוא אמירת [[אהרן הכהן]] ל[[משה רבינו]] ביום מיתת [[נדב ואביהוא]] (ויקרא י יט) "ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה', וישמע משה וייטב בעיניו", בה מובא שאין לאונן לאכול קדשים.
מקור נוסף בתורה הוא אמירת [[אהרן הכהן]] ל[[משה רבינו]] ביום מיתת [[נדב]] ו[[אביהוא]]{{הערה|ויקרא י, יט.}} "ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה', וישמע משה וייטב בעיניו", בה מובא שאין לאונן לאכול קדשים.


==דינים ומנהגים==
==דינים ומנהגים==
כל עוד לא קברו את הנפטר, חלים על האבל דיני אוננות{{הערה|שולחן ערוך או"ח סימן עא. יו"ד סימן שמא.}}, ואסור בדברים דלהלן{{הערה|שו"ע יו"ד שמא, ה.}}: רחיצה, סיכה, תספורת, גזיזת הציפורניים, מלאכה, סחורה, כיבוס, ישיבה על כסא, תשמיש המיטה, שאילת שלום וכל דבר שמחה.
משעת יציאת הנשמה וכל עוד לא קברו את הנפטר, חלים על האבל דיני אוננות{{הערה|שולחן ערוך או"ח סימן עא. יו"ד סימן שמא.}}, ואסור בדברים דלהלן{{הערה|שו"ע יו"ד שמא, ה.}}: רחיצה, סיכה, תספורת, גזיזת הציפורניים, מלאכה, סחורה, כיבוס, ישיבה על כסא, תשמיש המיטה, שאילת שלום וכל דבר שמחה.


כמו כן אסור לברך ברכות השחר, ברכות הנהנין וכדומה (ובכלל זה ברכת המזון, וגם אינו עונה אמן אחר ברכה ששומע), ובדברי תורה (יש המתירים לומר תהלים כששומרים על הנפטר). האונן אסור באכילת בשר ובשתיית יין, אינו מצטרף לזימון{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח קצט, ה.}} ואין יוצא מביתו אלא רק לצרכי הנפטר.
כמו כן אסור לברך ברכות השחר, ברכות הנהנין וכדומה (ובכלל זה ברכת המזון, וגם אינו עונה אמן אחר ברכה ששומע), ובדברי תורה (יש המתירים לומר תהלים כששומרים על הנפטר). האונן אסור באכילת בשר ובשתיית יין, אינו מצטרף לזימון{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח קצט, ה.}} ואין יוצא מביתו אלא רק לצרכי הנפטר.
11,466

עריכות

תפריט ניווט