אגרת הקודש - סימן כ': הבדלים בין גרסאות בדף

* '''[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|בתניא]] הוסבר''' שע"י מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד '''הקיום''' (מצד האדם המקיים) '''ולא''' מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום  המצווה.

* '''אגרת זו מוסיפה''' שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים).

'''ד' תשרי'''{{ש}}

א. מקדים שבריאת יש מאין היא דוקא ע"י ה"כלים" (ולא ה"אורות").

ב. ומבאר מהי השתלשלות (עילה ועלול).

היות והקב"ה ברא את העולם באופן של "נעוץ תחילתן בסופן", מתגלה אור אין סוף דווקא במלכות (ועל שם זה נקראת "עלמא דאתגליא"):{{ש}}

א. דוקא בה מתגלה כוח אור האין סוף לברוא נבראים.

ב. רק על ידה מתגלה אלוקות בעולמות (ע"י לידת נשמות, שמהותן אלוקות).

כח האין סוף לא נעצר במלכות דאצילות אלא יורד לספירות דבי"ע, ונותן גם להן הכח לבריאת יש מאין:{{ש}}

א. הארת הקו (המלובשת בכלים דמלכות דאצילות) נעשית נשמה לספירות דבי"ע.

ב. הקו עצמו (המלובש בא"ק) מאיר גם לרוח ונפש ואפילו לכלים (דספירות דבי"ע).

ג. ועיקר, אור א"ס (המאיר לקו), הוא הנותן לאור הקו את הכח לברוא יש מאין.

'''י"א תשרי'''{{ש}}

עד כאן התבאר שהספירות יכולות לברוא יש מאין. אבל בריאה תמידית יש רק באדמה (שם מסתיימת הארת אור הקו, ושם מאיר בגילוי האור הסובב), ע"י כח הצומח (הרוחני) המוציא בלי הפסק "יש מאין" עשבים ואילנות (גשמיים).

וכמו שצמחים נטועים משובחים מאד מאד מ"סתם" צמחים, כך היא מעלת המצוות על "סתם" גשמיות.