|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]] | | [[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]] |
| [[קובץ:סיום הרמבם טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] מנחה את הסיום בציון הרמב"ם]]
| |
| '''סיום [[משנה תורה לרמב"ם]]''' הוא אירוע לציון סיום לימוד ספר משנה תורה של [[הרמב"ם]] באחד ממסלולי הלימוד אותם התווה הרבי, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשנה, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשלוש שנים. | | '''סיום [[משנה תורה לרמב"ם]]''' הוא אירוע לציון סיום לימוד ספר משנה תורה של [[הרמב"ם]] באחד ממסלולי הלימוד אותם התווה הרבי, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשנה, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשלוש שנים. |
|
| |
|
| שורה 6: |
שורה 5: |
|
| |
|
| [[קובץ:סיום_הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף הכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]] | | [[קובץ:סיום_הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף הכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]] |
| == הסיום הראשון ==
| |
| בהתקרב מועד סיום המחזור הראשון הזכיר הרבי על ההכנות הנדרשות לקראת ה'סיום'{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ב עמ' 1304.}}: "יש להשתדל שיערכו "סיומים" על לימוד [[הרמב"ם]] בכל מקום ומקום. וכמה אופנים בזה:
| |
|
| |
| (א) לערוך "סיום" בכל מקום שהיו על-כל-פנים עשרה לומדים, ומקומות שמספר הלומדים היו פחות מעשרה - יצטרפו יחד עם מקום אחר, כך שעריכת ה"סיום" תהיה במעמד עשרה מלומדי הרמב"ם, ובאופן זה יערכו "סיומים" במקומות רבים, אף שמספר המשתתפים בכל "סיום" לא יהיה גדול במיוחד.
| |
|
| |
| (ב) לערוך "סיום" מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה"סיום" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך".
| |
|
| |
| . . ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד [[הרמב"ם]] - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"".
| |
| [[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]] | | [[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]] |
| באותה שנה ([[תשמ"ה]]) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי [[הרמב"ם]]{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] עמ' 1307.}}:
| |
|
| |
| "ענין הנ"ל בקשר ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] צוין על ידי אומות העולם מתוך "שטורעם" ופרסום הכי גדול, תוך כדי הזמנת מלכים ושרים, וברוב פאר והדר . . הרי עובדה זו (שהדבר צוין על ידי אומות העולם) מדגישה ביותר וביותר את גודל הנחיצות וההכרח שבני-ישראל יעשו "שטורעם" הכי גדול בקשר להרמב"ם, באופן שלא בערך כלל וכלל לגבי מה שעשו אומות-העולם!
| |
|
| |
| רחמנא ליצלן אם מישהו יכול לחשוב: ראו מה שעשו גויים לכבודו של [[הרמב"ם]] באותם מדינות שבהם רדפו יהודים ויהדות... ואף-על-פי-כן, כעבור שמונה מאות וחמישים שנה אינם שוכחים לציין את יום הולדתו של הרמב"ם, להגדיל ולפרסם את שמו ו"יקר תפארת גדולתו" בכל העולם כולו, ובהדגשה - שהמדובר אודות יהודי ששמו היה כך וכך, ודירתו (באופן ארעי או אפילו יותר מאשר ארעי וכו') הייתה במקום זה, וכל שאר פרטי הדברים דימי חייו; ולעומת זאת - מה עשו בני-ישראל..."
| |
| [[קובץ:סיום הרמבם 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ב-[[770]], [[תשרי]] [[תשע"ז]]]]
| |
| את [[התוועדות]] [[י"א ניסן]] באותה שנה (שנת הפ"ג) ייחס הרבי לרגל סיום הרמב"ם, וכך התבטא{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ג עמ' 1697.}}:
| |
|
| |
| "בנוגע ל[[התוועדות]] זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה "גמרה של תורה": בי"א [[ניסן]] בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר [[הרמב"ם]] ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך "סיום" על הרמב"ם, ובאופן ד"מתכיפין התחלה להשלמה" - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני".
| |
| [[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]] | | [[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]] |
| חגיגת הסיום הראשון בארץ הקודש, נערכה ב[[חודש ניסן]] תשמ"ה, באולם בנייני האומה בירושלים. במעמד המיוחד השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות, ובראשם האדמו"ר מגור, בעל 'לב שמחה' זצוק"ל. לצידו ישב ה'פני מנחם' זצוק"ל, שמילא את מקומו אחריו באדמו"רות גור. את הסיום ערך הגאון הרב יעקב לנדא, אב"ד בני-ברק. הזמר [[אברהם פריד]] הופיע ושר במהלך האירוע, הייתה זו ההופעה הראשונה שלו בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67535 אברהם פריד יסגור מעגל בסיום [[הרמב"ם]] ב'יד אליהו'] - {{אינפו}}}}.
| |
| ==הסיום הוא עניין של כלל ישראל==
| |
| ב[[התוועדות]] ז' אדר ה'תשמ"ה הדגיש הרבי שעניין הסיום הוא לא של חוג מסויים אלא שייך לכל אחד ואחת מישראל{{הערה|התוועדויות ה'תשמ"ה כרך ב עמ' 1306.}}: "ופשוט שכל הנ"ל אינו עניין של חוג מסוים וכיוצא בזה - שהרי לימוד [[הרמב"ם]] שייך לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, כשם שתושב"כ, תורת משה רבינן, שייכת לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, וכמודגש בפתגם גדולי ישראל "ממשה ועד משה לא קם כמשה"".
| |
|
| |
| ==חובת ההשתתפות חלה על כולם==
| |
| הרבי הדגיש (שב"ק פרשת בה"ב תשמ"ה) שחובת ההשתתפות בסיומים אינה רק על אלו שלמדו את השיעור היומי אלא על כל אחד ואחד{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ד עמ' 2071.}}:
| |
|
| |
| גם אם מאיזו סיבה שתהיה אינם לומדים ג' פרקים ליום, כי אם פרק אחד או בספר המצוות, ואפילו אם עדיין לא התחילו ללמוד רמב"ם - יכולים וצריכים גם הם להשתתף ב"סיומים" על הרמב"ם, כי:
| |
|
| |
| "לכל לראש - ישנו עניין להשתתף בשמחתו של חבירו, ועל-דרך [[משל]] ההשתתפות בשמחת [[נישואין]] של אחיו, שכן, אף שהחתונה שלו הייתה לפני כמה וכמה שנים, או שעדיין קטן הוא שאין לו דעת ואינו שייך עדיין ל[[נישואין]] - מכל-מקום, משתתף אף הוא ושמח ורוקד בשמחת [[נישואין]] של אחיו, כאילו הייתה זו שמחה שלו! ודוגמתו בנידון-דידן - ההשתתפות בשמחה של אותם יהודים שלמדו וסיימו את ספר הרמב"ם.
| |
|
| |
| ובפרט שעל ידי השתתפותו נוסף עילוי בעניין ד"ברוב עם הדרת מלך"... זאת ועוד: כאשר יבוא להשתתף ב"סיום" - ייצא נשכר בכך שהשתתף בלימוד הלכה ברמב"ם, שהרי בעת ה"סיום" לומדים את ההלכה האחרונה דספר, ו"מתכיפין התחלה להשלמה" - לימוד הלכה הראשונה דספר. ועל-דרך זה בנוגע לשאר דברי תורה הנאמרים בעת עריכת ה"סיום"".
| |
|
| |
| ==הסיומים מעוררים את הלימוד==
| |
| הרבי הזכיר מעלה נוספת לסיומי [[הרמב"ם]] בכך שהם גורמים להתעוררות בלימוד [[הרמב"ם]] היומי:
| |
|
| |
| "רואים במוחש שכאשר עורכים חגיגה - באופן של פרסום כו', "ברוב עם הדרת מלך" בקשר ל"סיום הרמב"ם", אזי ניתוסף עוד יותר בלימוד הרמב"ם, ובכמה אופנים:
| |
|
| |
| (א) פרסום העניין בכל מקום ומקום - גם ליהודים שלא שמעו עדיין אודות לימוד שיעור היומי ברמב"ם, ובמילא, יצטרפו גם הם ללומדי הרמב"ם.
| |
|
| |
| (ב) גם אלו ששמעו על זה, אבל, לא נתעוררו עדיין להצטרף ללומדי [[הרמב"ם]] - הרי הרושם מחגיגת סיום [[הרמב"ם]] יעורר אותם להחליט ולהצטרף בפועל ממש ללומדי הרמב"ם.
| |
|
| |
| (ג) גם אלו שמשתתפים כבר בלימוד [[הרמב"ם]] - יתוסף אצלם יותר חיות והתלהבות וחביבות כו', ובמילא, גם הלימוד עצמו יהיה ביתר יגיעה והתמסרות, ברוחם ונשמתם, וגם בגופם כו'".
| |
|
| |
|
| =='סיום [[הרמב"ם]] העולמי'== | | =='סיום [[הרמב"ם]] העולמי'== |