נחום טרבניק: הבדלים בין גרסאות בדף

החסידים בעיר שהכירו במעלותיו, מינוהו לבוחן של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]] וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים בעיר.

[[קובץ:נחום טרבניק מלמד בישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|290px|הרב נחום מלמד כתת תלמידים ב[[תות"ל לוד|ישיבה בלוד]]]]

לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, את [[ברית המועצות]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]'.

כשנה לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר 'מנחת נחום', שבו קובצו חלק מהחידושים שנאמרו על ידו בישיבה, הספר נערך ע"י הרב דוד אברהם מנדלבאום.

[[קובץ:הרב נחום טרבניק, משגיח במאפית המצות של הרב יוסף פרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום טרבניק משגיח במאפית המצות של הרב יוסף פרמן ב[[כפר חב"ד]]]]

לאחר [[שניאור זלמן גרליק#פטירתו|פטירתו]] הטרגית של חמיו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בשנת [[תשל"ד]], היה זה טבעי שהרב טרבניק ימלא את מקומו. בני משפחת גרליק הציעו לו את המשרה, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים. הרבצת התורה הייתה חשובה לו יותר ממשרת הרבנות{{הערה|במשך השנים מסר שיעורי תורה רבים בבתי הכנסת של כפר חב"ד, אולם לא פסק הלכות.}}.

תושבי [[כפר חב"ד]], וועד הכפר הרוחני, [[כתיבה לרבי|כתבו לרבי מכתב]] בו הציעו הצעות שונות בדבר ממלא מקום. [[הרבי]] ענה שאנשי הכפר הם האחראים להחליט בדבר. לבסוף הוחלט כי הרב טרבניק יהיה המרא דאתרא של [[כפר חב"ד]] וינהיג את ענייני הכלל.

הרב טרבניק מונה אפוא לרבה של כפר חב"ד, בעודו ממשיך ללמד ב[[תות"ל כפר חב"ד|ישיבה]].

==חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק==

בשלהי שנת [[תשל"ו]] הוקם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], והוא נמנה כחבר בית הדין. לאחר פטירתו של [[הרב זוין]] שכיהן כ[[אב בית דין|אב בית הדין]], הורה [[הרבי]] למנות את ה[[רבנים]] המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב טרבניק, הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]].