1,796
עריכות
אליהו ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
קישורים, הוספות קטנות, והוספה של שנות הכ"פים (לפי חישוב פשוט)
(←קריירה) |
מ (קישורים, הוספות קטנות, והוספה של שנות הכ"פים (לפי חישוב פשוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלי ליפס.png|200px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]] | [[קובץ:אלי ליפס.png|200px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]] | ||
'''אלי ליפסקר''' [[כ"א בסיון]] [[ת"ש]]- [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]] היה חזן, מוזיקאי ומלחין חסידי, כונה על ידי הרבי "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי. | '''אלי ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]]- [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]]) היה חזן, מוזיקאי ומלחין חסידי, כונה על ידי הרבי "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר כותאיסי שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב ה[[שלוחי הרבי|שליח]] אריה זאב ומלכה ליפסקר, | נולד בעיר כותאיסי שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב ה[[שלוחי הרבי|שליח]] אריה זאב ומלכה ליפסקר, ב[[ט"ו בכסלו]] [[תש"ט]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] עם משפחתו. הוריו התיישבו בהתחלה ב[[מעברה]] ב[[באר יעקב]], כעבור חודש עברו לבתים הנטושים ליד תחנת הרכבת ב[[לוד]], והיו מהמייסדים של קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] בלוד{{הערה|בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד}}. | ||
למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד ובישיבת תומכי תמימים בלוד, בחורף [[תשי"ז]] נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]], שם התחיל ללמוד מוזיקה, אצל מורה ובהמשך בבית ספר למוזיקה. | למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד ובישיבת תומכי תמימים בלוד, בחורף [[תשי"ז]] נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]], שם התחיל ללמוד מוזיקה, אצל מורה ובהמשך בבית ספר למוזיקה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==קריירה== | ==קריירה== | ||
בשנת [[תש"כ]] בהיות בחור | בשנת [[תש"כ]] בהיות בחור ב[[ישיבה]] ביקשו ממנו להמציא רעיון מוזיקלי לתהלוכת ל"ג בעומר אצל [[הרבי]], והוא הקים תזמורת של [[ילדים]] מתופפים שעברו מול הרבי ב[[תה | ||
בסוף שנות ה-כ"פים (60) הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים' שהייתה המקהלה החרדית הראשונה ב[[ניו יורק]], הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]], בין ילדי המקהלה היה הזמר [[אברהם פריד]], בין השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו" הוא היה הראשון שהקליט את ה[[ניגון]] [[פדה בשלום]] החבד"י ו[[הנרות הללו]] . | |||
במסגרת עבודתו הקליט את נוסח ה[[תפילה]] החב"די ל[[ימים הנוראים]], [[שבת|שבתות]] ו[[חג|חגים]], ואת כל [[ספר הניגונים]]. | |||
בימים נוראים ליפסקר היה חזן ב[[770|בית הכנסת של הרבי]], שאמר כי ליפסקר הוא "בעל המנגן שלי", בנוסף היה [[חזן]] [[בית כנסת|בבתי כנסת]] בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים, וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים כמו [[ניח"ח]] ועוד. | |||
אלי ליפסקר [[נפטר]] לאחר מחלה קצרה בגיל 76. | |||
== דיסקוגרפיה חלקית == | == דיסקוגרפיה חלקית == | ||
* אליך ה' אקרא | * אליך ה' אקרא. | ||
* יבנה המקדש | * יבנה המקדש. | ||
* ניגונים חסידים אורגנלים 1 | * ניגונים חסידים אורגנלים 1. | ||
* ניגונים חסידים אורגנלים 2 | * ניגונים חסידים אורגנלים 2. | ||
* פרחי ציון, (שני דיסקים) | * פרחי ציון, (שני דיסקים). | ||
* הנרות הללו | * הנרות הללו. | ||
* נוסח התפילה לשבת | * נוסח התפילה לשבת. | ||
* נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור | * נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור. | ||
* נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל | * נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל. | ||
כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד. | כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד. | ||