מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
(הרחבה) |
|||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקום שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137.}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|שם, ע' 158.}}. אחר [[חתונת הרבי והרבנית|נישואיו]], בתקופת מגוריו [[הרבי בברלין|בברלין]] ו[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)|בפריז]], למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]]. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|שם, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך.}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408.}}. | [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקום שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137.}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|שם, ע' 158.}}. אחר [[חתונת הרבי והרבנית|נישואיו]], בתקופת מגוריו [[הרבי בברלין|בברלין]] ו[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)|בפריז]], למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]]. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|שם, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך.}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408.}}. | ||
==לימודי חול במוסדות חינוך== | |||
באופן מסורתי, התנגדו רבותינו נשיאנו לכל לימודי החול במוסדות החינוך ותמכו במתכונת ה"[[חדר]]" המסורתית{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[תנועת ההשכלה]].}}. בתקופות מאוחרות יותר, כאשר הקימו מוסדות חינוך לילדים מבתים שאינם חסידיים ואף אינם דתיים, התירו לעיתים לשלב לימודי חול במוסדות. אמנם, ענין זה היה בהוראת שעה בלבד, בדוגמת בית הבראה לחולים שבו יש סדרים שאינם מתאימים לבריאים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/116.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ז].}}. [[הרבי]] כתב: {{ציטוטון|לכתבו אודות בי"ס, בו ילמדו לימודי קדש וגם להבדיל לימודי חול. בכלל בכגון דא תלוי בתנאי המקום והאישים ועד לשני הקצוות בזה: בתנאים מסוימים התנגדו רבותנו נשיאינו לזה בכל תוקף, ובתנאים מסוימים אחרים, אף שלא התעסקו ביסוד בי"ס אלו אבל מאחורי הפרגוד סייעו בדבר, ומובן שאופן האחרון היה נדיר ביותר אבל בכל זאת קרה לפעמים}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7551.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כ, אגרת ז'תקנא].}}. | |||
בכל אופן, הורה הרבי שמוסדות בהם לומדים לימודי חול לא יהיו בשום אופן מסגרת של "[[ישיבה]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7193.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יט, אגרת ז'קצג].}}. | |||
גם במוסדות אלו, דאגו [[הרבי הריי"צ]] והרבי להבהיר שבתכנית הלימודים יש להדגיש שלימודי הקודש הם העיקר, ולימודי החול הם טפל. | |||
מסיבה זו, נלחמו שבתחילת היום ילמדו לימודי קודש, ולימודי החול יילמדו רק בהמשך היום{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1635.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ו, אגרת א'תרלה]. ובמקורות שבהערה הבאה.}}; וכאשר נחקק חוק המחייב ללמוד בתחילת היום קרה בו הרבי הריי"צ גזירה מרה, ונאבק לביטולה{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תתכז, ובמקורות שנסמנו שם.}}. כשאין אפשרות אחרת, הורה הרבי לפתוח בלימודי קודש של שעה אחת, אחריהם לימודי החול ובהמשך שאר לימודי הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4397.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יג, אגרת ד'שצז].}}. | |||
כמו כן הורו רבותינו שתמיד יהיו לימודי הקודש יותר מלימודי החול. וכן עודדו למעט ככל האפשר בלימודי החול, אך ורק במינימום המוכרח, ולהוסיף ככל הניתן בלימודי הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2268.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ח, אגרת ב'רסח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2810.htm חלק ט, אגרת ב'תתי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3252.htm חלק י, אגרת ג'רנב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4458.htm חלק יג, אגרת ד'תנח]. ועוד.}}. הרבי התייחס לרחמנות הגדולה על הילדים שנאלצים לבזבז את זמנם על לימודים אלו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2991.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י, אגרת ב'תתקצא].}}. | |||
הרבי התריע כנגד המצב במוסדות החינוך ב[[ארצות הברית]] בהם לומדים לימודי קודש ביחד עם לימודי חול - שניתנת חשיבות ותשומת לב יתירה ללימודי החול על חשבון לימודי הקודש, הן בהשגחה על רמת הלימוד, ברמת חומרי הלימוד ובכבוד שנוחלים התלמידים על השגיהם בלימודים אלו, והן בתנאי השכר של המורים למקצועות אלו. מצב זה מעוות את סולם הערכים של התלמיד ומשדר לו זלזול בלימודי הקודש, חלילה, ולכן נוגד את החינוך הראוי ויש לפעול לתקנו במהירות ובשלימות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/179/189.htm שיחת פורים תשכ"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8416.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כב, אגרת ח'תטז].}}. | |||
במקומות בהם ביקשו לארגן מסגרת מיוחדת ללימודי קודש בשעות אחר הצהריים והערב ללומדים בבתי ספר או מכללות, בירך הרבי על היוזמה בכללותה, אך ביקש להבהיר שלא תהיה בכך נתינת הכשר ללימוד במוסדות כאלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=365&hilite= לקוטי שיחות חלק כד, ע' 351]-352.}}. | |||
==לימוד במכללה== | ==לימוד במכללה== | ||
פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}. | |||
הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך | במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}. | ||
במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב"ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז"ל]] נאמר: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה "בן אדם" ויתמצא בהסיטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי", הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|"בסוד שיח" ח"ב (הוצאת "ופרצת", תשנ"ב) ע' 11.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[תנועת ההשכלה]] | |||
*[[חינוך על טהרת הקודש]] | |||
*[[דברים בטלים]] | *[[דברים בטלים]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים], ליקוט נדברי הרבי באתר צעירי חב"ד | |||
*הרב [[אליעזר וילשאנסקי]], [https://chabad.info/blogs/371107/ לימודי חול בישיבה חב"דית – יש חיה כזאת?] {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אומות העולם]] | [[קטגוריה:אומות העולם]] | ||