|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| == רבי אברהם מרדכי אלתר מגור ==
| | רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' (ז' בטבת ה'תרכ"ו - תש"י), השלישי באדמור"י גור ובעל האמרי אמת. בנו של הרה"ק רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] השפת אמת. נולד ביום ז' טבת תרכ"ו בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמורו"ת יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת תש"י. |
|
| |
|
| רבי אברהם מרדכי אלתר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - תש"י), השלישי באדמור"י גור ובעל האמרי אמת. בנו של הרה"ק רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] השפת אמת.
| | מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים למד כבר אז. |
| | בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. רשומים בו ההערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר. מכאן שהספיק להשלים ספר זה לפני נשואיו, כלומר בטרם מלאו לו ט"ז שנה. |
|
| |
|
| רבי אברהם מרדכי נולד בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמורו"ת יותר מארבעים ושלש שנים.
| | כתב ספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים). |
|
| |
|
| | == ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב == |
| | רבי אברהם מרדכי היה ידיד של אדמו"ר הרש"ב. פעמים רבות התוועדו<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=368]</REF> יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מאדמו"ר הרש"ב לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב - , היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה. |
|
| |
|
| | == ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ == |
| | בשנת [[תש"ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, עם בשכנוע, ועם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכבת הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבעה אגרות כתב הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']</REF> |
|
| |
|
| == ידידותו עם הרש"ב == | | ==הערות שוליים== |
| | | {{הערות שוליים}} |
| רבי אברהם מרדכי היה ידיד של הרש"ב.
| |
| | |
| התוועדו יחד פעמים רבות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=368] יחד עם האדמו"ר רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ועם רבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]] בן רבי [[אברהם בורנשטיין]] מסוכטשוב האבני נזר. וכן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות, ועוד.
| |
| | |
| במכתב מ[[הרש"ב]] לבנו, מספר [[הרש"ב]] כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב הרוחני ירד מאוד.
| |
| | |
| הסיבה לכך היא - כך כותב הרש"ב, זאת היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה.
| |
| | |
| | |
| == עם הריי"צ ==
| |
| | |
| בשנת תש"ג כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל באה"ק מכתב לריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונות, והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע, ככל המצטרך רח"ל.
| |
| | |
| הריי"צ נזעק מיד וכתב מיד מכתב לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים, ועד הרבנים, ועוד. לפחות כ34 אגרות כתב הריי"צ באותו זמן, קיץ תש"ג, ובו שותת לבו דם לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל.
| |
| | |
| בי"ג בניסן פנה במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים. המשך המאבק ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז'.]
| |
| | |
| == בקיאות עצומה באלפי ספרים ובכללם ספרי חב"ד ==
| |
| מלבד צדקותו וחסידותו, הוא היה גאון אדיר, ובקי עצום באלפי ספרים.
| |
| | |
| רבי אברהם מרדכי היה נוהג בצעירותו, בכל פעם שסיים ללמוד ספר עד תומו, לחתום את שמו בדף האחרון. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספר למד כבר אז מקיבעא מראש ועד סוף.
| |
| | |
| בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר עמור בתורת הקבלה, ומופיעה בו חתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר", מכאן שהספיק להשלים ספר זה לפני נשואיו, כלומר בטרם מלאו לו ט"ז שנה.
| |
| | |
| רבינו למד את הספר [[עטרת ראש]] בעיון ובעומק, ויעידו על כך ההערות הרבות שרשם בשולי הדפים.
| |
| | |
| == ספריו ==
| |
| אמרי אמת על התורה, 5 כרכים.
| |
|
| |
| מקורות
| |
| | |
| ראש גולת אריאל (ירושלים תש"נ עמ' מב- מג.)
| |
| | |
| [[קטגוריה: ידידי חב"ד]] | | [[קטגוריה: ידידי חב"ד]] |