39,916
עריכות
אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי אברהם מרדכי אלתר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - תש"י), השלישי באדמור"י גור ובעל האמרי אמת. בנו של הרה"ק רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] השפת אמת. | רבי אברהם מרדכי אלתר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - תש"י), השלישי באדמור"י גור ובעל האמרי אמת. בנו של הרה"ק רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] השפת אמת. | ||
רבי אברהם מרדכי נולד בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמורו"ת יותר מארבעים ושלש שנים. | רבי אברהם מרדכי נולד בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמורו"ת יותר מארבעים ושלש שנים. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
== ידידותו עם הרש"ב == | == ידידותו עם הרש"ב == | ||
רבי אברהם מרדכי היה ידיד של הרש"ב. | רבי אברהם מרדכי היה ידיד של הרש"ב. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
התוועדו יחד פעמים רבות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=368] יחד עם האדמו"ר רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ועם רבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]] בן רבי [[אברהם בורנשטיין]] מסוכטשוב האבני נזר. וכן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות, ועוד. | התוועדו יחד פעמים רבות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=368] יחד עם האדמו"ר רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ועם רבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]] בן רבי [[אברהם בורנשטיין]] מסוכטשוב האבני נזר. וכן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות, ועוד. | ||
במכתב | במכתב מ[[הרש"ב]] לבנו, מספר [[הרש"ב]] כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב הרוחני ירד מאוד. | ||
הסיבה לכך היא - כך כותב הרש"ב, זאת היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה. | הסיבה לכך היא - כך כותב הרש"ב, זאת היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
== עם הריי"צ == | == עם הריי"צ == | ||
בשנת תש"ג | בשנת תש"ג כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל באה"ק מכתב לריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונות, והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע, ככל המצטרך רח"ל. | ||
הריי"צ נזעק מיד וכתב מיד מכתב לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים, ועד הרבנים, ועוד. לפחות כ34 אגרות כתב הריי"צ באותו זמן, קיץ תש"ג, ובו שותת לבו דם לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. | הריי"צ נזעק מיד וכתב מיד מכתב לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים, ועד הרבנים, ועוד. לפחות כ34 אגרות כתב הריי"צ באותו זמן, קיץ תש"ג, ובו שותת לבו דם לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. | ||