ויקטור פרנקל: הבדלים בין גרסאות בדף

נוסף בית אחד ,  20 בינואר 2021
מ
החלפת טקסט – "נישא לרעייתו" ב־"נשא את רעייתו"
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
מ (החלפת טקסט – "נישא לרעייתו" ב־"נשא את רעייתו")
שורה 7: שורה 7:
כבר מגיל צעיר התעניין ברפואה ופילוסופיה, ובעודו בתיכון שאף להיות רופא והחל להתעניין בפסיכיאטריה. בשנת [[תר"צ]] בהיותו כבן עשרים וחמש, השלים את לימודי הרפואה וקיבל תואר דוקטור לרפואה, ונמנה על מקורביו של הפסיכולוג והנוירולוג זיגמונד פרויד.
כבר מגיל צעיר התעניין ברפואה ופילוסופיה, ובעודו בתיכון שאף להיות רופא והחל להתעניין בפסיכיאטריה. בשנת [[תר"צ]] בהיותו כבן עשרים וחמש, השלים את לימודי הרפואה וקיבל תואר דוקטור לרפואה, ונמנה על מקורביו של הפסיכולוג והנוירולוג זיגמונד פרויד.


בין השנים [[ת"ש]]-[[תש"ב]] כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד, ובתקופה זו אף נישא לרעייתו מרת טילי למשפחת גרוסר.
בין השנים [[ת"ש]]-[[תש"ב]] כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד, ובתקופה זו אף נשא את רעייתו מרת טילי למשפחת גרוסר.


עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] קיבל אשרת כניסה לארצות הברית, אך נשאר בוינה למרות הסכנה כדי לגונן על הוריו{{הערה|לימים סיפר שהחלטתו להישאר בוינה הייתה בעקבות שבר שיש שאביו מצא באותו בוקר שקיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית, שנפל מתוך ההריסות של בית הכנסת שנשרף, בו הופיעו מילים מתוך הציווי על כיבוד הורים מתוך 'עשרת הדיברות'.}}. כאשר נכבשה אוסטריה על ידי הנאצים, הועבר בשנת [[תש"ב]] יחד עם בני משפחתו למחנה הריכוז טרזין. כשנתיים מאוחר יותר הועבר עם אשתו למחנה ההשמדה אושוויץ, ומשם נשלח למחנה הריכוז קאופרינג, בו עבד כחמישה חודשים בעבודות כפייה. לאחר מכן הועבר למחנה שהיה מסונף למחנה הריכוז דכאו, שם עבד כרופא עד שחרור המחנה על ידי כוחות בעלות הברית.
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] קיבל אשרת כניסה לארצות הברית, אך נשאר בוינה למרות הסכנה כדי לגונן על הוריו{{הערה|לימים סיפר שהחלטתו להישאר בוינה הייתה בעקבות שבר שיש שאביו מצא באותו בוקר שקיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית, שנפל מתוך ההריסות של בית הכנסת שנשרף, בו הופיעו מילים מתוך הציווי על כיבוד הורים מתוך 'עשרת הדיברות'.}}. כאשר נכבשה אוסטריה על ידי הנאצים, הועבר בשנת [[תש"ב]] יחד עם בני משפחתו למחנה הריכוז טרזין. כשנתיים מאוחר יותר הועבר עם אשתו למחנה ההשמדה אושוויץ, ומשם נשלח למחנה הריכוז קאופרינג, בו עבד כחמישה חודשים בעבודות כפייה. לאחר מכן הועבר למחנה שהיה מסונף למחנה הריכוז דכאו, שם עבד כרופא עד שחרור המחנה על ידי כוחות בעלות הברית.