שינויים

'''פרק אגרת הקודש ל'- כל הרגיל לבוא לבית הכנסת''' שב[[ספר התניא]] מבאר שאין להפחית מכמות נתינת הצדקה שנוהגים לתת. ==מבוא לפרק==כבר נתבאר בפרק כא על מעלת רוב המעשה ולא גודל המעשה כאן ממשיך רבנו לבאר נקודה זו ומדגיש שבוודאי אסור לפחות מהצדקה של שנים עברו אלא יש להוסיף יותר ויותר.

==מבוא==מבחינת תוכנה אגרת זו היא המשך [[אגרת הקודש - פרק כ"א|לאגרת כ"א]]. לא נמצא ביאור מדוע נדפסה כאן (בהפסק 8 אגרות) ולא במקומה, ואולי משום שהיא מעין סיכום למעלות הצדקה שהתבארו '''בכל''' אגרות הקודש{{הערה|הסיכום לקמן הוא בכללות בלבד. בין האגרות העוסקות בצדקה משולבות כמה אגרות המסבירות או משלימות עניינים שונים שהתבארו באגרות שלפניהן.}}:* באגרות הקודש ג' ו-ה' התבאר שהצדקה ממשיכה חיות גשמי לעולם.* באגרות ד' עד י"ב מבוארים עניינים שונים שמוסיפה הצדקה ברוחניות.* באגרות י"ג עד ט"ז מבואר שצריך לתת צדקה בהרחבה, ומפעם לפעם להוסיף.* [[אגרת הקודש - פרק כ"א|באגרת כ"א]] התבארה מעלת הצדקה '''בפעמים רבות''' - שמזככת את הנפש. וכאן "מחבר" [[אדמו"ר הזקן]] את המעלות{{הערה|למעט מעלת הצדקה שמביאה את העולם לשלימותו, המתבארת באגרות י"ז ו-כ'.}}, ומסביר '''שהכל''' בא על ידי מעשה הצדקה '''ברצון הטוב וסבר פנים יפות.''' ==גוף הפרקהאגרת==

==סיכום הפרק==אין לפחות בעשיית המצוות מהרגילות, ולכן אין זה נכון למעט מנתינת הצדקה כפי שנתנו בשנה שלפניה. על ידי נתינת ה[[צדקה]] וחסד שעל ידי האדם ב[[אתערותא דלתתא]], נעשית המשכה מ[[אור אין סוף]] ל[[ספירת המלכות]] הנקראת [[עלמא דאתגלייא]] ועל ידה נמשך על האדם חסד ושפע - ב[[אתערותא דלעילא]].

==מושגים יסודיים בפרק==