1,519
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אלא שידוע ש[[האריז"ל]] כותב שצריך אדם לעבור גילגולים רבים עד שיקיים את כל תרי"ג המצוות מלבד מצוות המלך, כי כדי לזכות להתענג על השם אין הנברא יכול להשיג דעת בוראו אלא רק כשהנשמה מתלבשת באור הבא מלמעלה מהדרגה התחתונה שבאור העליון והיא מקפת את הנשמה כדי שתוכל לקלוט את האור האלוהי מבלי שתתבטל במציאותה.
אור זה בא מהעונג העליון שהוא פנימיות הכתר מהדרגה התחתונה שבו שהיא חיצוניות הכתר העליון הנקרא רצון העליון. רצון זה מתלבש דווקא בהלכות * '''השאלה:''' מדוע יחסו [[חז"ל]] ל[[הלכה]] חשיבות יותר [[פרד"ס|משאר התורה ודווקא על ידם ישנה אפשרות לקבל הארה זו מלמעלה. ובהיות הכתר הוא למעלה מן החכמה לכן שאר דברי התורה נקראים חכמה עליונה כי אורייתא מחכמה נפקת. ואילו הלכות התורה הם באים ומביאים את הגילוי של התורה כמו בתורה הדברים סתומים וחתומים ורק בהלכות התורה הם באים לידי גילוי. על דרך משל ממצוות תפילין שבתורה נכתב מצוות התפילין אך לא מפורט מהם התפילין ואיך הם נראות והיכן צריך להניחן ורק בתורה שבעל פה הלכות התורה נתגלה דבר זה לאשורו. ולכן המשיל התורה לאב והלכות התורה לאם כמשל גשמי מעיבור אב ואם כשהאב נותן רק נקודה ואילו האם מביאה זה לידי גילוי ולכן כתוב שמע בני מוסר אביך – זה התורה שבכתב ואל תטוש תורת אמך זה התורה שבעל פה והלכות התורה ולכן כתוב אשת חייל עטרת מלשון כותרת וכתר לבעלה]], ומבאר מדוע זקוקה ה[[נשמה]] ל[[לבושים]].
אין תקציר עריכה
{{תניא}}
'''פרק אגרת הקודש כ"ט- אשת חיל עטרת בעלה''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את מעלת [[תורה שבעל פה]] בדווקא.
==מבוא לפרק==בפרק זה מתגלה באגרת מתבאר מעלת וחשיבות לימוד [[תורה שבעל פה]] שהיא התגלות ה[[רצון העליוןהלכה]] במצוות ה'. בתחילה מבאר רבינו באריכות כי ה- יותר מכל שאר [[רצון העליון]] הוא למעלה מה[[חכמה]] וה[[בינהפרד"ס|חלקי התורה]]{{הערה|פשט, רמז, ובו מלובש ה[[תענוג]] העליוןדרוש וסוד. לאחר מכן מבאר רבינו כי ה[[כתר]] העליון שהוא הרצון}}, מתגלה על ידי ועד [[תריחכמינו זכרונם לברכה|שחז"ג מצוותל]] קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה ו[[שבעה מצוות דרבנן]], ועל ידי לימוד הלכותיהם.!
==גוף הפרקהאגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ט}}}}
==סיכום הפרק==אדמו"אשת חייל עטרת בעלהר הזקן מסביר שההלכות '''הן''' המגלות לנו כיצד לקיים את המצוות, עושות את העולם [[דירה בתחתונים|דירה לקב"ה]], ומביאות אותו [[תכלית בריאת העולם|לתכליתו]]. הביאור נחלק לשלושה שלבים: והתורה נקראת כתר ובפרט הלכות * א) הצגת שאלה.* ב) ביאור עניינו ומהותו של "[[רצון העליון]]".* ג) ההסבר שרצון זה מתגלה דוקא [[הלכה|בהלכות]] התורה נקראו כתרה של תורה וצריך להבין מדוע ההלכות נקראו כתר וגם למה רק השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא ולא כל דברי תורה בכלל.
* '''עניין''' העונג והרצון העליונים: העונג הוא פנימיות הרצון, ויובן על ידי משל: כשם שבאדם '''ה[[רצון]] הוא חיצוניות ה[[תענוג]]''' (דהיינו, האדם "רוצה" בדברים בהם הוא "מתענג"), כך [[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|באלוקות]] פנימיות האור האלוקי נקרא "עונג" וחיצוניותו בשם "רצון"{{הערה|ראה בהרחבה [[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|כאן.]]}}. * '''מהות''' העונג והרצון העליונים: ה'עונג' של הקב"ה הוא להתגלות בתחתונים, ו'רצונו' הן המצוות{{הערה|המצוות נקראות 'רצון' כי אכן זהו רצונו (שנקיים מצוות). ולכן קיום המצוות הוא גילוי רצונו.}} (בסיום העניין מביא [[אדמו"ר הזקן]] לאמור לעיל (שרצון העליון הוא המצוות) ראיה מהזוהר). *'''מעלת ההלכות''' המצוות כפי שכתובות בתורה לא ניתנות לקיום, אלא רק כפי שהתפרשו בתורה שבעל פה ובפרט בהלכה. {{כתב גדול|'''סיכום המסר שבאגרת'''}} ההלכות הן שמגלות את הקב"ה בעולם ועושות לו יתברך דירה בתחתונים, ולכן הן הן '''תחילת''' כל הבריאה (כתר) '''ותכלית''' כל הבריאה (מטרתה). ==מושגים יסודיים בפרק==*[[רצון|כח הרצון באדם]]*[[תענוג|כח התענוג באדם]]*[[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|פנימיות וחיצוניות רצון העליון]]
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ל'|פרק ל']]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
