|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{תניא}} |
| '''פרק כ"ח''' של [[אגרת הקודש]] הוא אגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]] למחותנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לנחמו על פטירת בנו, ה[[צדיק]] רבי [[מאיר מפיקוב]]. | | '''אגרת הקודש כ"ח - למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה''' |
|
| |
|
| ==הקדמה== | | ==מבוא== |
| | אגרת זו כתב [[אדמו"ר הזקן]] למחותנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לנחמו על פטירת בנו, ה[[צדיק]] רבי [[מאיר מפיקוב]]{{הערה|בשנת תקס"ו.}} |
|
| |
|
| בפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] איך [[הסתלקות]] ה[[צדיק]] פועלת ישועות בארץ, לכפר על עוון הדור ואפילו על [[זדון|זדונות]], על-דרך [[פרה אדומה]] שמכפרת על [[טומאת מת]]. הפרק מחולק לשני חלקים:
| | הניחום שבאגרת [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|הקודמת]]{{הערה|ותוכנו, שגם אחרי ההסתלקות אפשר להתקשר לנשיא, לרבי.}} אינו מתאים לניחום על הסתלקות צדיק שאינו נשיא (אדם 'פרטי') - אגרת זו משלימה את החסר. |
| בחלק הראשון מבאר אדמו"ר הזקן שכל עניין הקרבנות הוא להעלות את המיין נוקבין (את האנרגיה הרוחנית) של נפש הבהמית שבנוגה אל שורש נפש הבהמית פני שור, נשר וכו', כתוצאה מכך נמשכת הארה גבוהה ביותר (מ"ד - מיין דוכרין) של השפעה מהאדם שעל הכסא (מלכא וז"א)
| |
|
| |
|
| בחלק השני מבאר אדמו"ר הזקן שכתוצאה מקריאת שמע של צדיקי עליון הם מעוררים את החכמה ובינה לינוק מהמזל השמיני שהוא תיקון "ונוצר חסד" וזוהי המשכה של עת רצון.
| | ==גוף האגרת== |
| | |
| במהלך החיים של הצדיק המשכה זו נסתרת ואילו במהלך הפטירה של הצדיק ההמשכה הזו מתגלית. גילוי אור נעלה זה פועל לכפר על עוון הדור כולל כפרה על זדונות שהם מג' קליפות הטמאות. הסיבה לכך שהארה זו גדולה כל כך עד שביכולתה לכפר גם על זדונות היא כיון שמקורה בכתר מקור הבירורים.
| |
| | |
| ההבדל בין פרה אדומה לשאר החטאות הוא: ששאר החטאות (קרבנות חטאת) הם מכפרים רק על השגגות.
| |
| יוצא אם כן, שפרה אדומה מכפרת גם על הזדונות ואילו שאר החטאות מכפרות רק על השגגות. כי לכפר על הזדונות צריך מקור גבוה יותר.
| |
| הזדונות באים מג' קליפות הטמאות ואילו השגגות באים מקליפת נוגה.
| |
| | |
| ==טקסט== | |
| {{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ח|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ח}}}} | | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ח|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ח}}}} |
|
| |
|
| ==סיכום== | | ==סיכום== |
| [[אדמו"ר הזקן]] מסביר למה נסמכה פרשת פרה אדומה לפרשת הסתלקותה של מרים: בשביל ללמדנו שמיתת צדיקים מכפרת כמו שריפת הפרה האדומה. ולכאורה מדוע לא נסמכה לפרשת חטאת הנעשית בתוך חצר בית המקדש ונסמכה לפרשת פרה אדומה הנעשית מחוץ לבית המקדש. אלא שזו דווקא כי חטאת רגילה יכולה לכפר על שגגות החוטא וזהו בא מקליפת נוגה אך על עוונות חמורים אין קרבן חטאת יכול לכפר לגמרי, ואילו פרה אדומה יכולה לטהר אפילו מי שנטמא באבי אבות הטומאה כטומאת מת שהיא למטה מקליפת נוגה והיא משלוש קליפות הטמאות לגמרי. כך גם בצדיקים שהם מעוררים את הרצון העליון על ידי עבודתם במסירות הנפש ממש בכל יום ובהסתלקותם עולה למעלה כל עבודתם בעולם הזה וממשיכים משורש רצון העליון למטה.
| | '''אגרת זו נחלקה לשני פרקים:''' |
| | * בפרק הראשון מוסבר שכפרת פרה אדומה נעלית בהרבה מקרבן חטאת: חטאת ממשיכה אור '''פנימי''' ומכפרת רק על '''שוגג''' ואילו פרה אדומה ממשיכה אור '''מקיף''' ומטהרת אפילו את '''טומאת המת'''. |
| | |
| | * בפרק השני מוסבר שמיתת צדיקים דומה לפרה אדומה (ולא לחטאת) - מכיון שהיא ממשיכה אור מקיף ומכפרת על הזדונות: |
| | :בשעת הפטירה מתגלה עבודת האדם שעמל בה כל חייו. [[מסירות נפש|מסירת נפש]] הצדיק ([[עבודת התפילה|בתפילה]]) המשיכה ל[[ספירת החכמה]] גילוי אלוקות משורשה ([[י"ג מדות הרחמים|במזל]] "ונוצר"), וכשמתגלה המשכה זו ([[הסתלקות|בפטירתו]]) היא מכפרת (לא רק על השגגות אלא) אפילו על הזדונות. |
|
| |
|
| ==מושגים יסודיים== | | ==מושגים יסודיים== |
|
| |
| *[[פרה אדומה]] | | *[[פרה אדומה]] |
|
| |
| *[[טומאת מת]] | | *[[טומאת מת]] |
|
| |
| *[[הסתלקות]] | | *[[הסתלקות]] |
|
| |
| *[[מיין נוקבין]] | | *[[מיין נוקבין]] |
|
| |
| *[[מיין דוכרין]] | | *[[מיין דוכרין]] |
|
| |
| ==התניא בשפה קלה==
| |
| {{כתב קטן|מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב|לוי יצחק]] נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב [[מאיר מפיקוב|מאיר]] נשמתו עדן:}}
| |
|
| |
| "'''כח למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו' {{כתב קטן|אף מיתת צדיקים מכפרת ([[מסכת מועד קטן]], כ"ח.)}}".
| |
|
| |
| וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [בכת"י הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכת"י] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש.
| |
|
| |
| אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] {{כתב קטן|[[פני אדם]] ו[[פני אריה]]}} וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[ז"א]]. אכן בשריפת ה[[פרה אדומה]] הנה על ידי השלכת [[עץ ארז]] ו[[אזוב]] וכו' ונתינת [[מים]] חיים אל האפר, נקרא בשם [[קידוש מי חטאת]] במשנה {{כתב קטן|[[מסכת פרה]] פ"ו}} והיא בחינת [[קודש העליון|קדש העליון]] הנקרא בשם "[[טלא דבדולחא]]"; כמו שכתוב ב[[זוהר]] הקדוש, שהיא בחינת [[חכמה עילאה]] ו[[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]], ועלה איתמר בדוכתי טובא ב[[זוהר הקדוש]], בחכמה אתברירו, ו[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא, דהיינו [[עולם התיקון]], ש[[עבודת הבירורים|נתברר]] ונתתקן על ידי [[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]] מ[[עולם התהו]] ו[[שבירת הכלים]] שנפלו ב[[בי"ע|בריאה יצירה עשייה]] וכו' כנודע.
| |
|
| |
| ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' {{כתב קטן|הטומאה}} ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]:
| |
|
| |
| '''והנה''' מודעת זאת ד[[אבא עליאה|אבא]] יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", [[אותיות]] "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת [[צדיק]]י עליון עובדי ה' ב[[אהבה]] במסירת נפשם ל[[הקב"ה|ה']] בחייהם, [[ערבית]] ו[[שחרית]] ב[[קריאת שמע]] שעל ידי זה היו מעלים [[מיין נוקבין]] ל[[אבא ואמא]] ב[[קריאת שמע]] כידוע. (וכן ב[[תלמוד תורה]] ד{{כתב קטן|אורייתא}} מחכמה נפקא) -
| |
|
| |
| ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון "[[ונוצר חסד]]", והם הם המאירים בבחינת גילוי ב[[הסתלקות|פטירתם]], [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|כנודע]] שכל עמל ה[[אדם]] שעמלה [[נפש]]ו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו.
| |
|
| |
| והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" ב[[פטירה|פטירתן]], מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד"נוצר" {{כתב קטן|בא}} מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא - ד[[שבירת הכלים]] - לנהורא - ד[[עולם התיקון]].
| |
|
| |
| מה שאין כן ב[[קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות [[נפש הבהמית]] שמ[[נוגה]], כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת ויקרא]], ולכן נסמכה ל[[פרשת פרה]] דוקא, מה פרה וכו' וב[[ילקוט שמעוני|ילקוט]] [[פרשת שמיני]] הגיה [[מי חטאת]] וכו':
| |
|
| |
|
| {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}} | | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}} |
| | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] |