חיים יהודה לייב ליטווין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


ב[[מינסק]] הוא החל לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, שע"פ אחת הגרסאות משום [[גט]] שכתב בניגוד לדעת ה[[רב]] במקום.{{הערה| אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו. להלן "לקריאה נוספת".}}
ב[[מינסק]] הוא החל לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, שע"פ אחת הגרסאות משום [[גט]] שכתב בניגוד לדעת ה[[רב]] במקום.{{הערה| אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו. להלן "לקריאה נוספת".}}
לאחר שעזב את [[מינסק]], הוא החל לנדוד בערי [[גרמניה]] ו[[הונגריה]], באחת מנידודיו פגש אותו רבה של למברג הרב [[יוסף שאול נתנזון]] שהתרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה ב[[ברודי]] שימנו אותו ל[[רב]], במקום הרב שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של [[בורדי]], ב[[בורדי]] מונה הרב ליטווין גם ל[[ראש הישיבה]] במקום.
בשנת [[תרל"ח]] הדפיס הרב ליטווין ב[[ברודי]] את ספרו "[[שערי דעה]]".
בעקבות סגנונו הליטאי של הרב ליטווין, הוא סבל מקהילת קנאים חסידים שהציקו לו במקום, כמו כן ב[[ברודי]] נפטרו לו אשתו ובנו, אסונות אלו גרמו לו לעזוב את המקום, ואת משרת הרבנות{{הערה| נ"מ גלבר, תולדות יהודי ברודי, בתוך: ערים ואמהות בישראל: ברודי, ירושלים תשט"ו, עמ' 301. מצוטט אצל מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר, להלן "קישורים חיצוניים". הערה 116.}}.
בשנת [[תרמ"ז]] הוא מונה לרבה של העיר [[סמרגון]], שם הוא התקרב ל[[תנועת המוסר]] והיה מתומכיה, כמו כן הוא עמד במקום בראשות ישיבה גדולה.
נפטר ב[[י"א סיוון]] [[תרס"ג]].
=לקריאה נוספת==


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט