31,671
עריכות
מ (להתראות העביר את הדף משתמש:פולע/שמעון מאיר ביטון לשם שמעון מאיר ביטון: למרות שעדיין לא ערוך מספיק, אי אפשר להתעכב עם זה...) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
משנת [[תש"ע]] שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת [[תשע"ז]] הקים כולל רבנות בשם "עוד יוסף חי". | משנת [[תש"ע]] שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת [[תשע"ז]] הקים כולל רבנות בשם "עוד יוסף חי". | ||
לאחר שבשנת [[תשע"ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר | לאחר שבשנת [[תשע"ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב"דניקים]{{חב"ד און ליין}}}}. | ||
תהליך הבחירות הממושך נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. ולאחר מאמצים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב [[יהודה | תהליך הבחירות הממושך נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. ולאחר מאמצים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות