אגרת הקודש - סימן כ"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ו''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את היחס הפנימי לדיני איסור והיתר וטומאה וטהרה בזמן הגלות - שביכולת האדם להעלות ולברר את דברי התורה על ידי שעובד את ה' מתוך [[אתכפייא]], ולעתיד לבוא - שאז הלימוד יהיה רק כדי להמשיך אורות נעלים, על פי דיוק ודיון בדברי [[ספר הזוהר]].
'''אגרת הקודש כ"ו - והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע'''


==מבוא לפרק==
באגרת הקודמת תירץ [[אדמו"ר הזקן]] קושיות על שיטת הבעש"ט הקדוש (והאר"י), ובאגרת זו קושיות על הזהר הקדוש.
בהמשך לירידת ו[[התלבשות]] ה[[שכינה]] ב[[קליפות]] (שב[[אגרת הקודש - פרק כ"ה|אגרת הקודמת]]) מוסיפה אגרת זו, שיחד עם השכינה '''ירדה גם ה[[תורה]] לקליפות''', והן מעלימות ומסתירות על התורה. בהמשך הפרק מוסבר תוכן העניין בעבודת האדם: [[אתכפיא|לכוף את יצרו]] ו[[יגיעה בתורה|להתייגע בתורה]], ולהסיר העלם זה.


האגרת נחלקת לארבעה חלקים:
==מבוא==
האגרת מבארת את תכלית עבודת הבירורים: מצד [[שבירת הכלים]] וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות, ושבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים '''הדברים הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות.
 
כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.
 
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ו}}}}
 
==סיכום==
האגרת נחלקת לארבעה פרקים:
*'''פרק ראשון:''' מביא ציטוט מדברי ה[[זוהר הקדוש]], המכנה את לימוד [[פנימיות התורה|תורת הסוד]] '''עץ חיים''' ולימוד דינים וענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''.
*'''פרק ראשון:''' מביא ציטוט מדברי ה[[זוהר הקדוש]], המכנה את לימוד [[פנימיות התורה|תורת הסוד]] '''עץ חיים''' ולימוד דינים וענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''.
*'''פרק שני:''' מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר האמורים.
*'''פרק שני:''' מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר האמורים.
*'''פרק שלישי:''' מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שטחי של "חסירי{{הערה|מה שנדפס בגוף התניא "'''חסידי'' מדע" בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות '''חסירי''' ברי"ש.}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (והברייתות והמשניות) העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו על פי התורה (מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו').
*'''פרק רביעי:''' מסביר, שמצד ירידת ה[[משנה]]{{הערה|משורשה ב[[מלכות דאצילות]] להתלבש ב[[עולם היצירה]].}} נבלעו בקליפות חלק מהלכות התורה. לעיתים "נעלמה" ההלכה עצמה, ולעיתים ההלכה עצמה ידועה וגלויה, אך הטעם שלה נעלם. לאחר מכן מוסיף, שרק הנבראים התחתונים{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי [[אתכפיא|עבודתם להתגבר על התאוות]].}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות - דבר שאין באפשרותם של הנבראים העליונים. ומסיים, ש[[לעתיד לבוא]]{{הערה|שאז לא יהיה עוד צורך ב[[עבודת הבירורים]], ולימוד הלכות יהיה רק בשביל לדעת את המעשה אשר יעשון.}} יהיה כל עיקר עסק התורה רק ליחד [[ייחודים]] עליונים יותר, להמשיך אורות עליונים יותר, ולקיים המצות בכוונות עליונות.


==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ו}}}}


==סיכום הפרק==
*'''פרק שלישי:''' מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שטחי של "חסירי{{הערה|מה שנדפס בגוף התניא "'''חסידי'' מדע" בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות '''חסירי''' ברי"ש.}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו, מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו').
מצד ירידת השכינה ([[מלכות דאצילות]]) להתלבש בעולמות, ירדה גם התורה והתלבשה בקליפה. עקב כך נעלמו בקליפה הלכות רבות. רק עבודת האדם (ביגיעתו בשני הקוים: שבירת התאוות ולימוד התורה) יכולה לברר את ניצוצות הקדושה מהקליפה.
 
 
*'''פרק רביעי:''' בפרק הקודם נאמר שהמשניות הן '''מלכות''' (דאצילות), ומדוע אמר הזהר שהן '''שפחה''' (והאר"י אומר שהן '''ביצירה''', '''ולא''' באצילות)? ומתרץ, שהתורה כולה{{הערה|מקרא, משנה, תלמוד וקבלה.}} היא באצילות{{הערה|כי כל התורה כולה, מהסוד ועד הפשט, היא "חכמתו יתברך" שהיא דרגת האצילות.}} ורק שירדה '''בלבושים''' שונים, והמשניות בפרט{{הערה|קבלה לא ירדה בלבוש כלל, תלמוד (טעמי ההלכות) התלבש בבריאה, ומקרא בעשיה (העיקר בו הוא צורת האותיות ומספרן).}} היא החכמה האלוקית כפי שירדה והתלבשה במלכות דיצירה (ונקראת שפחה לעומת שורשה במלכות דאצילות).
 
 
'''סיום האגרת'''
הקושיות על הזהר תורצו כולן. מכאן ואילך{{הערה|החל מהמילים "והנה כשהמלכות דאצילות מתלבשת בקליפת נוגה".}} '''מוסיף''' אדמו"ר הזקן עניין חדש, ביאור הנלמד '''ממשמעות לשון''' הזהר{{הערה|מדיוק הלשון.}}: למרות האמור (שהמשניות הן "עץ חיים" '''ולא''' "עץ הדעת"), מצד בירור הניצוצות הן שייכות גם '''לעץ הדעת'''.
 
 
* '''תכלית ירידת החכמה''' דאצילות (להתלבש במלכות דיצירה) היא להוציא מהקליפות את ניצוצי הקדושה שנפלו שם{{הערה|מ[[שבירת הכלים]] ו[[חטא עץ הדעת]].}}: כל עוד הקליפות מעלימות על הלכה מסויימת (או על טעמה) - היא לא ידועה לתחתונים וגם לא לעליונים. '''רק התחתונים'''{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי [[אתכפיא|עבודתם להתגבר על התאוות]].}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות - ולא העליונים. '''לעתיד לבוא''' (כשיגמרו הבירורים, ועבודה זו לא תהיה עוד) יהיה עסק התורה רק [[יחוד (קבלה)|ליחד יחודים]], ולקיים המצות בכוונות עליונות כו'.
 
 
'''סיכום:'''
מצד שבירת הכלים וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות. שבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים הדברים '''הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות.


כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את ה[[ניצוצות]] שנבלעו בהם - תבוא ה[[גאולה]]. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.
כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[עץ הדעת]]
*[[בירור הניצוצות]]
*[[שבירת הכלים]]


{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
1,535

עריכות

תפריט ניווט