אגרת הקודש - סימן כ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''[[אגרת הקודש]] כ"ה''' נכתבה על ידי [[אדמו"ר הזקן]] עבור ה[[מתנגדים]] בעיר [[וילנא]]{{הערה|על פי "משכיל לאיתן".}}, שנתלו בדברי ה[[בעל שם טוב]] כעילה למלחמה כנגד תנועת החסידות.
'''אגרת הקודש כ"ה - להבין אמרי בינה'''


באגרת משיב להם הרבי כאוולתם, מפריך את טענותיהם, ומדגים כיצד גם דברי [[הבעל שם טוב]] המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי [[האר"י הקדוש]], בדברי [[חז"ל]] ובפסוקים מפורשים בתורה.
האגרת נכתבה על ידי [[אדמו"ר הזקן]] עבור ה[[מתנגדים]] בעיר [[וילנא]]{{הערה|על פי "משכיל לאיתן".}}, שנתלו בדברי ה[[בעל שם טוב]] כעילה למלחמה כנגד תנועת החסידות.


הקושיא עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעל שם טוב{{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ.}} שה[[שכינה]] שורה גם על גוי רשע. הרבי מראה, שהנאמר ב[[שער היחוד והאמונה]] בשם הבעל שם טוב (שהקב"ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע [[יש מאין|מאין ליש]] מחדש), מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, על דברי רז, ויתר על כן - על פסוקים מפורשים.
הרבי משיב להם כאוולתם, מפריך את טענותיהם מהיסוד, ומדגים כיצד גם דברי [[הבעל שם טוב]] המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי [[האר"י הקדוש]], בדברי [[חז]] ובפסוקים מפורשים בתורה.


==מבוא לפרק==
נמצא, שהחולק על הבעש"ט אינו מאמין בדברי האר"י '''ובתורה עצמה'''.
רבינו מבאר בפרק זה יסודות באמונה ובאחדות השם, ומבאר גם מדוע "כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]], משום שבאמת כל מה שנעשה בעולם על ידי כל אדם ואדם הכל על ידי [[השכינה]] ש[[לבושים|מתלבשת]] אדם בבחינת [[גלות]], ולכן אם אינו כועס לצורך מצוה להפריש את חבירו מ[[עבירה]] (כשם שכעס [[משה רבינו]] על בני אהרן) - הרי בכעסו מוכיח כי אינו מאמין כי הכל הוא אלקות וזה הוא [[כפירה]].


==גוף הפרק==
==מבוא==
* הקושיא עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעל שם טוב{{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ.}} שה[[שכינה]] שורה גם על גוי רשע. הרבי מראה, שהנאמר ב[[שער היחוד והאמונה]] בשם הבעל שם טוב (שהקב"ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע [[יש מאין|מאין ליש]] מחדש), מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, על דברי רז"ל, ויתר על כן - על פסוקים מפורשים.
 
* על יסוד דברי חז"ל "כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" מבאר רבינו את עניין ה[[השגחה פרטית|השגחה הפרטית]]{{הערה|נקודת הביאור היא, שכל מקרי העולם נעשים על ידי [[השכינה]] - אלא ש[[לבושים|התלבשה]] ב[[גלות]]. וממילא מוכיח כעסו שאינו מאמין (אלא אם כן הכעס הוא לצורך מצוה, כגון להפריש את חבירו מ[[עבירה]], כשם שכעס [[משה רבינו]] על בני אהרן.}}, שהוא יסוד היסודות של שיטת הבעש"ט (הנובע ישירות מהאמונה באחדות השם),
 
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ה|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ה}}}}
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ה|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ה}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום==
בסוף האגרת מסכם אותה אדמו"ר הזקן עצמו, ותוכן דבריו, שהחולק על הבעל שם טוב אין זאת אלא משום שאינו מאמין גם בדברי הארהקדוש, אינו מאמין בדברי רז"ל, ואף לא מאמין בפסוק מפורש: "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'", - שהרי אין מקרא יוצא מדי פשוטו.
* את האגרת חילק [[אדמו"ר הזקן]] לשבעה פרקים{{הערה|ויש לומר הטעם לאריכות הגדולה כאן, שעניין הההשגחה הפרטית המבואר באגרת זו הוא הוא יסוד שיטת הבעש"ט ויסוד כל תורת החסידות. הדבר מקבל ביטוי גם בחלוקה לשיעורים היומיים שנעשתה עאדמו"ר הריי"ץ ב[[לוח היום יום]]: בכל התניא שני המקומות היחידים בהם משתווים [[שיעורים יומיים#תניא|שיעורי השנה הפשוטה]] והמעוברת (למעט סיום התניא) הם אלו המבארים את שיטת הבעש"ט בעניין [[השגחה פרטית]].}}:
 
 
'''פרק ראשון'''
להבנת התלבשות השכינה בקליפות יש להקדים ולהסביר את מאמר רז"ל "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".
* כל הנבראים הרוחניים והגשמיים נבראו על ידי "דבר ה" (עשר המאמרות שבהם נברא העולם).
* דבר ה (השכינה) לא רק בורא את הנבראים אלא *יורד ומתלבש* בהם - ואפילו *בגשמיים*.
: ומתלבש לא רק בארץ הקודש אלא '''יורד בגלות''' לחיות אפילו הנבראים שבחו"ל.
: ומשגלו ישראל '''ירד עוד (שאז היא גלות שלימה''': שהסטרא אחרא לא רק יונקת מהארה מהאחוריים אלא נאחזת בפנימיות השכינה).
 
 
'''פרק שני'''
מוסיף, שלמרות שהשכינה מחיה ישירות את הנבראים שבכל העולמות, '''ההתגלות''' שלה שונה: בכל עולם בהתאם לצמצומים ומסכים שבו.
 
'''פרק שלישי'''
עיקר המשכת הדיבור האלוקי (ספירת המלכות, השכינה) הוא ע"י '''דיבור''' האדם (שהוא בחינת ה'מלכות' שבו).
 
'''פרק רביעי'''
כוונת גלות השכינה בקליפות (וישראל בגויים, שהתבאר לעיל בסוף הפרק הראשון) היא בכדי לבררם ולבטלם.
 
'''פרק חמישי'''
המסקנה מכל האמור (מתחילת האגרת עד כאן): מכיוון שעיקר גלות השכינה היא כשגוי מפריע לתפילה '''בדיבורו''', אומר הבעש"ט שדיבורו '''הוא שכינה''', ושרתה בפי אדם זה כדי שאחזק עצמי לעבודה ובפרט אם הוא נכרי.
 
'''פרק שישי'''
לאחר שהובהר עניין השראת השכינה בקליפות על פי '''תורת הבעש"ט''', חוזר הרבי להראות שכמה '''מאמרי רז"ל''' ואפילו '''פסוקים''' לא ניתנים להבנה בלי תורת הבעש"ט.
 
ונמצא, '''שדברי רז"ל ופשט התורה''' הם הם הראיה שאכן השכינה מתלבשת בקליפות '''ואפילו בגוי''' עובד עבודה זרה.
 
'''פרק שביעי'''
אדמו"ר הזקן מציע למתנגדים לשלוח נציג עם כל קושיותיהם, לו יסביר הרבי הכל.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים==
*[[השגחה פרטית]]
*[[שכינה#השראת השכינה]]
*[[מלכות|דבר ה']]


{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
1,535

עריכות

תפריט ניווט