7,240
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תשנ"א" ב־"תנש"א"
הוספה בלימוד התורה בכלל, [[נגלה]] וחסידות, ללא הגבלה (כמו הגילוי לעתיד שיהיה גלוי אלוקי בלי גבול) - ובפרט בעניני משיח וגאולה{{הערה|שם=ואתחנן|שיחת ש"פ ואתחנן הנ"ל}}.
בלימוד '''הלכות''' התורה אף שעיקר הלימוד הם ההלכות שנוגעים לזמן זה בפועל, מכל מקום אדם שחי גאולה לומד אף הלכות ששייכים לימות המשיח{{הערה|ח' מרחשוון תשנ"ב}}. ואופן הלימוד הוא מתוך ידיעה ברורה שלומד עכשיו הלכה שנוגעת לרגע הבא מיד לאחר מכן. כמו כן [[לימוד הלכות בית הבחירה]] (בימי בין המצרים) לימודו הוא מתוך תשוקה לגאולה (ולא כתיקון לחורבן הגלות).{{הערה|שיחת פרשת בלק תשנתנש"א}}
וכן בלימוד '''תורת החסידות''', מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"(רמב"ם מלכים פרק יא) יש להוסיף בזמן זה בלימוד ב[[תורת החסידות]] - פנימיות התורה שעניינה "דעת את ה'".
ובפרטיות יש לכל יהודי בנפשו את השופט והיועץ הוא נפשו האלוקית ועליו להעמיד את השופט "בכל שעריך" בכל שערי הנפש - בכל החושים - [[ראיה]] [[שמיעה]] [[ריח]] ו[[דיבור]] ובכל האברים (על ידי [[לימוד התורה]] בשכל - "שופט", ועל ידי המידות שבלב - "יועץ")
על ידי זה נעשים בני ישראל לכלי מוכשר לייעוד של "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועציך כבתחילה".{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנתנש"א.}}
===בשליחות===
===לימוד ענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|לימוד ענייני גאולה ומשיח}}
אמנם מכיוון שמצד הגלות הפנימית של האדם הוא מרגיש מחוץ לגאולה עדיין וחיי חיים גלותיים (בנוסף לכך שהגלויים של הגאולה עדיין לא התגלו בשלימות) לכן העצה לזה הוא על ידי [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]. שעל ידי שקיעתו בלימוד עניינים אלו "מתוך עיון והתבוננות והעמקה יתירה"{{הערה|שם=ואתחנן}} יחל לחיות חיי גאולה, לפי שבכח התורה{{הערה|בנוסף לזה שכששכלו שקוע בעניין הגאולה הרי זה פועל על כל הנפש יש בזה גם כח התורה ראה להלן.}} להחדיר גם באדם שנמצא בגלות ואינו רואה את הגאולה עדיין שיחוש ויחיה גאולה.{{הערה|ראה באריכות שיחת פרשת בלק תנש"א}} ועל לימוד ה[[תורה]] בכלל נאמר: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".{{הערה|אבות פרק ו משנה ב. (שיחת שבת פרשת בלק תשנתנש"א, הערה 97).}}
(לימוד '''התורה''' (בענייני גאולה ומשיח) אינו רק "עצה הגיונית" להחדיר הגאולה בנפש האדם אלא יש לה שייכות מיוחדת לגאולה, מפני שהתורה שרשה בספירת ה[[תפארת]] ועניינה של ספירה זו היא חיבור שני הפכים ([[חסד]] ו[[גבורה]] [[רצוא ושוב]]) ובזה שייכת היא לגאולה לפי ש:
'''א.''' גם הגאולה היא חיבור, לפי שהגאולה אינה מבטלת את הגלות אלא מתגלית ב'''תוך''' הגלות (כידוע ש"גאולה" היא הוספת האות א' בתוך המילה "גולה") כלומר, בגאולה תתגלה שהתוכן והפנימיות של הגלות היא עצמה גילוי אלוקי נעלה ביותר.
'''ב.''' עניינו של [[מלך המשיח]] יהיה הן "[[רב]]" והן "[[מלך]]" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות (ההפוכות) הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כהשפעה הפנימית של רב.{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תשנתנש"א}})
==עניינה בנפש האדם==
