31,417
עריכות
אחדות החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אני סיימתי...
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''אחדות החסידים''' הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבי...") |
(אני סיימתי...) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==אחדות החסידים בדורות קודמים== | ==אחדות החסידים בדורות קודמים== | ||
כבר בדור הראשון להתייסדות חסידות חב"ד, דרש אדמו"ר הזקן מחסידיו, ורצונו היה שכלל החסידים יהיו כמשפחה אחת, על פי תורה, ובאהבה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|לוח היום יום - כ"ד טבת]].}}, והדריך אותם להתייחס זה לזה כמו איברים שונים של גוף אחד, שעל אף החילוק הגדול בין האברים דווקא כאשר האיברים פועלים יחד - הגוף יכול להתקיים ולחיות{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"י ע' שלז.}} ואכן רצונו התממש ובאותה תקופה היתה אהבת החסידים גדולה יותר מאהבת אחים, ואלו שלא נמנו על עדת החסידים היו מאחלים לעצמם שאהבת אחים יהיה כמו אהבת החסידים{{הערה|משיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת, עמוד 7. ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 41. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ד ע' תקיב-ג.}}. | |||
גם בדורו של [[אדמו"ר האמצעי]] נמשך הדבר, והוא אפילו העמיק זאת עוד יותר עד שרבותינו נשיאינו התבטאו כי הוא מסר את נפשו שחסידים יחיו באהבה באמת לאמיתו{{הערה|שם=ד שלט|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד עמוד שלט.}}. | |||
הוא | אדמו"ר הריי"צ מתאר שהמעורבות והמשפחתיות החסידית היתה בדורות עברו עד כדי כך, שחסיד היה יכול לנסוע במיוחד מעיירה לעיירה רק בשביל לדרוש בשלום חברו ולהתעניין אצלו על עניני משפחה הפשוטים ביותר{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד ע' תקיב-ג.}}. | ||
על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית{{הערה|"האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.}}. | על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית{{הערה|"האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.}}. | ||
==התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא== | ==התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא== | ||
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}. | אדמו"ר הצמח צדק התבטא, שכאשר בין חסידים שוררת אהבה כמו שהדריך אדמו"ר הזקן וממשיכי דרכו - יש בכח ברכתם להמשיך ולפעול כמו בברכת 'שמע קולנו' שבשמונה עשרה{{הערה|שם=ד שלט}}, ואילו אדמו"ר הריי"צ אמר שאהבת רעים בין חסידים היא טבעראשון, וחסיד שהדבר חסר אצלו, הינו חסיד בעל מום{{הערה|ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 902.}}, וכאשר החסידים נוהגים ביניהם באהבה ואחדות, גורמים הם קורת רוח מרובה לאין קץ אצל הרבי, וזהו כל ענין החסידות שרבותינו נשיאינו מסרו את נפשם לנטוע בין החסידים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ה עמוד שצט. חלק ד' עמוד תכ.}}. | ||
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}, ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב{{הערה|משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.}}, והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר{{הערה|אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.}}. | |||
דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}. | דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}. | ||
הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את [[קונטרס החלצו]], ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס.}}. | הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את [[קונטרס החלצו]], ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס.}}. | ||
===בצד השלילה=== | ===בצד השלילה=== | ||
פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".}}, במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד{{הערה|תשורה וילימובסקי תשע"ב.}}. | פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".}}, במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד{{הערה|תשורה וילימובסקי תשע"ב.}}, והנוהג בצורה שמפרה את האחדות בין חסידים, הוא בגדר החובל בעצמו וחובל באחרים, ופוגם בקבלת הברכות וההשפעות{{הערה|אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ז, אגרת א'תתקעא.}}, ובעיקר בענין של פרנסה{{הערה|מכתב שבהערה הקודמת, ובמכתב להנהלת כפר חב"ד, כ"ח אלול תשט"ז. "כפר חב"ד" חלק ב עמוד קנח.}}. | ||
==התעוררות להוספה באחדות החסידים== | ==התעוררות להוספה באחדות החסידים== | ||
לאור החשיבות הרבה שהרבי מייחס לאחדות החסידים, נעשו פעולות רבות לאורך השנים להוסיף באחדות בין החסידים. | |||
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נרשמו מחלוקות עזות בין החסידים על דרכי הפעולה וההתייחסות לענינים רבים, דבר שגרם לעיתים קרובות לחיכוכים, ובשל כך חסידים משקיעים מאמץ רב יותר להוסיף באחדות על אף הדעות השונות. | |||
לאחר הטרגדיה של משפחת חסידי חב"ד בשנת [[תשס"ז]] כאשר שלושה תלמידי ישיבה נהרגו בתאונה בדרכם ל[[מבצע חנוכה]], הוקמה על ידי [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות|ועדת האחדות]] שפעלה לכינוסם של כלל תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי הארץ, וכן שורה של יוזמות נוספות לחיזוק האחדות. | |||
בשנת [[תשע"א]], נרשמה התעוררות מיוחדת בין החסידים, כאשר אחד הביטויים הבולטים לכך היה ראיון משותף של יו"ר ארגון [[התאחדות החסידים]] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שהוביל את קמפיין 'אייכה' יחד עם קבוצת עסקנים, שפעלו להתעוררות משותפת של חסידי חב"ד סביב נקודות שעליהם יש הסכמה רחבה. | |||
בשנת [[תש"פ]] בעקבות [[נגיף הקורונה]] שגרם לפטירתם של חסידים רבים ברחבי תבל, וביניהם שלוחים רבים, התפשטה יוזמה נרחבת של אחדות בין השלוחים, אותה הוביל הרב [[שלום דובער פנחס לזר]], רבה הראשי של רוסיה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1857 עמוד 36 | *'''העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1857 עמוד 36 | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/05/5ec67616a7b19_1590064662.pdf כולנו כאחד]''', ספר המלקט באופן מקיף את שיחות והתייחסויות הרבי לנושא | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=499&CategoryID=405 כמשפחה אחת]''', בתוך שיחת השבוע גליון 881 | |||
{{הערות שוליים}} | |||