אגרת הקודש - סימן י"ג: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"ג''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי ישנם שני מיני עובדי ה', מבחינת שמאל ומבחינת ימין. בעוד שצד שמאל הוא עבודת ה' מתוך אופן של צמצום והסתר, צד ימין הוא עבודת ה' באופן של [[ספירת החסד|חסד]] והתרחבות. עם זאת, בכל אדם ישנם את שתי הבחינות, ועליו לכלול בעבודתו את שניהם.
'''אגרת הקודש י"ג - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך'''


==מבוא לפרק==
==מבוא==
בעשר האגרות הקודמות{{הערה|מאגרת ג' עד אגרת י"ב}} מובאים טעמים רבים ושונים מדוע חייב אדם לתת צדקה בהרחבה.{{ש}}
מוסיפה אגרת זו שגם מי '''שכל''' הסיבות לעיל לא שייכות אצלו{{הערה|או משום שנשמתו מהגבורות, או מצד מצבו הרוחני הנעלה.}}, הנה מצד החסד הבלתי מוגבל הצפון גם אצל "יראיך" - גם הוא צריך לתת צדקה '''בהרחבה'''.{{ש}}
*יש להעיר, שלא כל האגרת{{הערה|שנשלחה לכל הקהילות ע"י ציר מיוחד לגביית צדקה.}} הובאה בתניא. בשלימותה היא מודפסת [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|באג"ק אדמו"ר הזקן]].


"מה רב טובך שצפנת ליראיך" הטוב והחסד הרב נמצא אצל הירא את השם באופן מוצפן ונעלם. וזאת משום היות שורש נשמתו מצד הגבורה והיראה. כי בישראל ישנם נשמות מצד החסד כמו "בית הלל" מלשון "בהלו נרי עלי" אור ושפע של חסד, או נשמות ששורש נשמתם מצד הגבורה כ"בית שמאי" מלשון "שמאות והערכה" כלומר בדיקת מצב תמידית הבאה משורת הדין והגבורה. יהודי צריך להיות מאוזן מחסד וגבורה ושתיהן צריכות להיות בגלוי ולא מוצפנות ונעלמות.
==גוף האגרת==
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ג}}}}
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ג}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום==
בכלל עובדי השם יש שתי בחינות חלוקות מצד שורש נשמתם, מבחינת ימין ושמא, שמאל היא מידת הצמצום וההסתר ומניעת ההתפשטות וממנה נמשך עבודת השם על פי הדין. וימין היא מידת ההרחבה וההתפשטות וממנה נמשך עבודת השם לפנים משורת הדין.
בתחילת האגרת מבאר [[אדמו"ר הזקן]] שבנשמות ישראל ישנם שני סוגים כלליים: בעלי החסד{{הערה|שנשמתם מבחינת הימין העליון.}}, ויראיך{{הערה|שנשמתם מבחינת השמאל העליון.}}.
בהמשכה מוסבר שכל אחד מהסוגים כלול גם מהשני (ולכן גם ביראים צפון חסד בלי גבול).
ולכן התביעה (לתת צדקה '''בהרחבה''') היא גם מהיראים.


אף בית הלל ובית שמאי אלו נוהגים להקל ואלו נוהגים להחמיר באים מצד שורש נשמתם זה מצד הגבורה וזה מצד החסד. וגם אברהם אבינו עליו השלום נקרא אברהם אהובי מצד החסד ויצחק אבינו עליו השלום נקרא פחד יצחק ששורש נשמתו מצד הגבורה.
==מושגים יסודיים בפרק==
 
*[[התכללות#התכללות הנשמות|התכללות הנשמות]]
אך כל זה בגלוי אבל בפנימיות יש להכליל מידת החסד במידת הגבורה וכן להיפך כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו שלמרות היותו חסד בגלוי עקד את בנו לשחיטה. וכן בית הלל ובית שמאי ישנם מקומות שאלו המחמירים תמיד דווקא מקילים ואילו המקלים תמיד דווקא מחמירים.
 
בכלל הטוב הנסתר הוא יותר נעלה מהגלוי ובהתנהגות זו של הבחינה הנסתרת דווקא מעוררים את החסד הנסתר והנעלה יותר שבא מצד הבורא יתברך למרות שהוא צפון ונסתר כי הוא בא בדרך מקיף וסובב מלמעלה. ולכן נדרש אף מאיתנו להתנהג בגלוי מההסתר.


==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4735/ תניא לעם] באתר חב"ד אור איו סוף
*[https://abc770.org/article_node_4735/ תניא לעם] באתר חב"ד אור איו סוף
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ב|פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ד|פרק י"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ב|פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ד|פרק י"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
1,616

עריכות