1,796
עריכות
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
'''יב:''' נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.{{ש}} | '''יב:''' נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.{{ש}} | ||
}} | }} | ||
'''תהלים ב'''' הוא המזמור השני בספר [[תהלים]]. עיקר המזמור הוא דברי תוכחה ל[[גויים]] והבטחה ל[[מלך המשיח]]. | '''תהלים ב'''' הוא המזמור השני בספר ה[[תהלים]]. עיקר המזמור הוא דברי תוכחה ל[[גויים]] והבטחה ל[[מלך המשיח]]. | ||
וכן בו{{הערה|ע"פ הפתיח למזמור}} מדבר המשורר לכל אדם שלא יתחכם על מידותיו של הקב"ה, ואם יש לאדם איזו [[שמחה]] שיהיה ברעדה (יראה) כדי שלא יגרמו חטאיו ויהיה היפך השמחה. | וכן בו{{הערה|ע"פ הפתיח למזמור.}} מדבר המשורר לכל אדם שלא יתחכם על מידותיו של הקב"ה, ואם יש לאדם איזו [[שמחה]] שיהיה ברעדה (יראה) כדי שלא יגרמו חטאיו ויהיה היפך השמחה. | ||
==תוכן המזמור== | ==תוכן המזמור== | ||
'''פסוקים א'-ג':''' ניסיון הגויים למרוד בה' ובמשיחו, '''פסוקים ד'-ו':''' תגובת ה' להתנהגות הגויים, '''פסוקים ז'-ט':''' התיחסות ה' אל משיחו ומילוי משאלותיו, '''פסוקים י'-י"ב:''' התראה למלכי הגויים לעבוד את ה' פן יענשו. | *'''פסוקים א'-ג':''' ניסיון הגויים למרוד בה' ובמשיחו, | ||
*'''פסוקים ד'-ו':''' תגובת ה' להתנהגות הגויים, | |||
*'''פסוקים ז'-ט':''' התיחסות ה' אל משיחו ומילוי משאלותיו, | |||
*'''פסוקים י'-י"ב:''' התראה למלכי הגויים לעבוד את ה' פן יענשו. | |||
ב[[גמרא]]{{הערה|סוכה נ"ב א', וכן בראשית רבה מ"ח ח}} הובא שהפסוק "בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" מתייחס על [[מלך המשיח]] ככתוב בהמשך המזמור "שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ..." וכשמשיח רואה | ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סוכה|סוכה]] נ"ב א', וכן בראשית רבה מ"ח ח'.}} הובא שהפסוק "בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" מתייחס על [[מלך המשיח]] ככתוב בהמשך המזמור "שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ..." וכשמשיח רואה ש[[משיח בן יוסף]] נהרג אז אומר הוא לה' איני מבקש אלא חיים ועונה לו ה' כבר ניבא עליך דוד שנאמר "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים, '''עוֹלָם וָעֶד'''". | ||
וגם מוכח מהפסוק עצמו{{הערה|רש"י שם. יהל אור במקומו}} שב[[ימות המשיח]] ה' יגלה (="ילידיתיך" שענין הלידה הוא גילוי ההעלם) לכל העמים שישראל הם בניו ("בני אתה"). | וגם מוכח מהפסוק עצמו{{הערה|רש"י שם. יהל אור במקומו.}} שב[[ימות המשיח]] ה' יגלה (="ילידיתיך" שענין הלידה הוא גילוי ההעלם) לכל העמים שישראל הם בניו ("בני אתה"). | ||
כשמתבוננים בפירושו של מזמור זה מוצאים דבר נפלא{{הערה|תנא דבי אליהו רבה י"ח י'}}: הקב"ה מבטיח ל[[דוד המלך]] (וכן הכוונה לשאר הצדיקים), שכל מה שיבקש ("עד אפסי ארץ"!) יביא לו מיד. | כשמתבוננים בפירושו של מזמור זה מוצאים דבר נפלא{{הערה|תנא דבי אליהו רבה י"ח י'.}}: הקב"ה מבטיח ל[[דוד המלך]] (וכן הכוונה לשאר הצדיקים), שכל מה שיבקש ("עד אפסי ארץ"!) יביא לו מיד. | ||
==חז"ל על הפרק== | ==חז"ל על הפרק== | ||
===וגילו ברעדה=== | ===וגילו ברעדה=== | ||
*במקום גילה שם תהיה רעדה, מכאן שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש{{הערה|ברכות ל' ע"ב.}}. | *במקום שיש גילה שם תהיה רעדה, מכאן שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש{{הערה|ברכות ל' ע"ב.}}. | ||
*כתוב אחד אמר עבדו את ה' ביראה וכתוב אחר אמר עבדו את ה' בשמחה, איך אפשר לעשות את שניהם ביחד? אלא כשאדם כאדם עומד בתפילה יהיה שמח שעובד לה' שאין כמותו בעולם, ואל תהי נוהג בפני בקלות ראש אלא ביראה. | *כתוב אחד אמר עבדו את ה' ביראה וכתוב אחר אמר עבדו את ה' בשמחה, איך אפשר לעשות את שניהם ביחד? אלא כשאדם כאדם עומד בתפילה יהיה שמח שעובד לה' שאין כמותו בעולם, ואל תהי נוהג בפני בקלות ראש אלא ביראה. | ||
*וגילו ברעדה, מפרש ר' אחא: כשתבוא השעה שכתוב בה "רעדה אחזה חנפים", ישראל שעובדים להקב"ה הם גלים ושמחים, לכן כתוב וגילו ברעדה{{הערה|[[ילקוט שמעוני]].}}. | *וגילו ברעדה, מפרש ר' אחא: כשתבוא השעה שכתוב בה "רעדה אחזה חנפים", ישראל שעובדים להקב"ה הם גלים ושמחים, לכן כתוב וגילו ברעדה{{הערה|[[ילקוט שמעוני]].}}. |
עריכות