אגרת הקודש - סימן י': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י'''' של [[אגרת הקודש]]
'''אגרת הקודש י' - חסדי ה' כי לא תמנו'''


==מבוא לפרק==
==מבוא==
הפסוק אומר: "חסדי השם כי לא תמנו" והיה לכאורה צריך להיות כתוב כי לא תמו כלומר חסדי השם לא תמו ואילו כשכתוב כי לא תמנו אפשר לכאורה לחשוב שאנו לא השלמנו מלשון תם ונשלם. אלא שבאמת הכוונה על חסדי השם שהם מרובים מאד בלי סוף וקץ ותכלית. אך מאחר וכתוב כי לא תמנו ניתן לפרש מלשון תמימים ושלמים כלומר חסדי השם איתנו הם למרות שאין אנו שלמים ותמימים ולכן אף אנו זקוקים להתנהג במידת צדקה וחסד מעבר לחובה אלא לפנים משורת הדין. וזהו הרעיון המרכזי בפרק שלמרות שאנו לא שלמים ובכל זאת עושה איתנו הקדוש ברוך הוא חסד חינם כך גם אנו נדרשים להתנהג במידת הרחמים ולפנים משורת הדין.
באגה"ק זו מסביר אדמו"ר הזקן את הנאמר [[אגרת התשובה - פרק ג'|באגרת התשובה]] שצדקה מועילה לתשובה.
==גוף הפרק==
 
האגרת מוסיפה על קודמותיה{{הערה|על מעלות הצדקה שהתבארו באגרות הקודמות, מאגרת ג' ועד ט'.}}, שצדקה מועילה לא רק בתחומי הקדושה והחולין, אלא גם '''לחוטאים.'''{{ש}}
נקודת ההסבר היא, ש'''תשובה רק מעוררת''' את מקור החסד הרוחני האין סופי. אבל '''להורידו''' בפועל{{הערה|בכדי למלא את הפגמים והחסרונות שגרמו העוונות.}} צריך עבודה מיוחדת: נתינת צדקה בלי הגבלה{{הערה|שזהו חסד בלי גבול כפי שהוא אצל האדם.}}.{{ש}}
* [[שיעורים יומיים#תניא|בשיעור היומי]] חילק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]] את האגרת לחמישה ימים: ארבע ימים לומדים את הסבר העניין, והיוצא מזה לפועל ביום האחרון.
 
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י'}}}}
{{קטע תניא|קטע=אגרת י'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י'}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום האגרת==
יש חסד הנקרא חסד עולם ויש חסד הנקרא רב חסד בחסד עולם ממשיכים על ידי לימוד תורה וקיום מצוות ומאחר והתורה מוגבלת ומדודה וגם המצוות נדרש לקיימם במדידה והגבלה לפי שיעורי התורה טפח או אמה כזית או כביצה כך גם ההשפעה מלמעלה היא מדודה ומוגבלת ולכן נקראת חסד עולם כי קשורה למגבלות העולם.
* מאחר והקב"ה צמצם את חסדו האין סופי במצוות בכדי שיוכל האדם לקבלו, לכל מצווה יש '''שיעור מצומצם'''{{הערה|ציצית י"ב גודלין, לולב ד' טפחים וכן כולן.}}  כיצד לקיימה.
* אך כשצריך לתקן פגמים{{הערה|שגרמו עוונות.}} יש להמשיך מהמקור חסד '''שאינו מצומצם'''. חסד עליון זה '''מתעורר''' ע"י תשובה, אבל '''נמשך בפועל''' רק ע"י צדקה.{{ש}}{{ש}}
 
:'''היוצא לפועל בעבודת ה''''
כדי לתקן את פגם העבירה (ע"י המשכת חסד '''בלי גבול''') צריכה גם עבודת האדם להיות כך: לחוס על הדלים{{הערה|המילה 'חסד' היא [[נוטריקון]] 'חס דל'.}} בלי גבול. לא לדקדק ולעצור כשמגיע ל'חומש' אלא לתת ולתת בלי חשבון וגבול.
 
* לגבי המשל שמביא הרבי "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" יש להעיר, שזהו רק '''משל''' מ'דרך העולם'{{הערה|דהיינו, אם על רפואת הגוף מוכן אדם לבזבז כל כספו כל שכן וקל וחומר על רפואת הנפש.}}, אך באגה"ק [[אגרת הקודש - פרק י"א|הבאה]] יתבאר שיחס זה לגוף הוא '''היפך''' תכלית כוונת בריאתו.
 
==מושגים יסודיים==
*[[ורב חסד|חסד עליון]]


אבל יש חסד הנקרא רב חסד והוא רחמים רבים ועליונים וזה נדרש ממי שחטא להמשיך ממקום נעלה ביותר רחמים רבים על עצמו. ולמרות שגם מצוות הצדקה מוגבלת בשיעור חומש (עשרים אחוז) או מעשר (עשר אחוז) אך כשם שבבעיה גופנית משקיעים כספים רבים אם כן לא גרע רפואת הנפש מרפואת הגוף וכל אשר לאיש יתן בעוד נפשו וממילא עם ישראל כולו יזכה לגאולה השלימה.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4705/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
*[https://abc770.org/article_node_4705/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט'|פרק ט']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"א|פרק י"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט'|פרק ט']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"א|פרק י"א]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
1,553

עריכות

תפריט ניווט