שלמה זלמן רייכמן: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד ב[[ו' ניסן]] [[תרצ"ז]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] דמויות ההוד של אנ"ש בירושלים ומשפיע בישיבת תורת אמת, ולאמו הרבנית מרת שרה נחמה,בתו של המשפיע [[שלמה זלמן הבלין]], שליח אדמו"ר הרש"ב להקמת ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים.

למד בישיבות 'עץ חיים' ו'סלבודקא', ובית לימודו בישיבה היה מרבה לנסוע להתוועדויות של הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[חיים שאול ברוק]]. בשבתות מברכים היה קם בארבע לפנות בוקר, כדי להספיק לומר תהלים וללמוד חסידות לפני התפילה, שהיתה מתחילה בשבע. הקים שיעורי חסידות בישיבה, וזכה לקבל על כך מכתבים מ[[הרבי]] שעודד אותו להוות 'דוגמא חיה'.

במשך כל חייו עסק בלימוד התורה 'לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', והיה בקיא גדול בשולחן ערוך הרב. היה מהדר מאוד במצוות, ובמיוחד היה מקפיד ומהדר באפיית מצות, ובקניית ד'מינים. היה נזהר ביותר בלולב שלא יהיה פתוח אפילו ב'משהו' - כפי שפורסם בזה [[אדמו"ר הזקן]].

בחול המועד סוכות [[תשד"מ]] נסע לרבי, ובמוצאי שבת בראשית הרבי חילק בקבוקי משקה לכהנים. הוא התלבט אם לגשת, ועמד קצת בריחוק, אך הרבי התרומם מעט ממקומו לכיוון והגיש לו את הבקבוק בשתי ידיו הקדושות.

בשנת [[תנש"א]], ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת המפרץ, עבר בחלוקת הדולרים ואמר לרבי שהוא נוסע לארץ הקודש, והרבי בירכו בריבוי ברכות. וסיפר המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] אחר כך שאיפשר לו לעמוד בצד, כי ראה את הנחת רוח הגדולה שיש לרבי, מזה שנוסעים לארץ הקודש בימים אלה.

נמנה על המתפללים הקבועים של בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק.

בחודש טבת תשפ"א נדבק ב[[נגיף הקורונה]] ובשבת קודש פרשת ויחי, י"ח טבת נפטר.