אגרת הקודש - סימן ד': הבדלים בין גרסאות בדף

'''אגרת הקודש ד' - אין ישראל נגאלין אלא בצדקה'''

[[אגרת הקודש - פרק ג'|האגרת הקודמת]] ביארה את השפעת הצדקה על '''הגשמיות'''. מוסיפה אגרת זו שהצדקה מועילה גם לפדיית הנפש מהגלות '''הרוחנית.'''

{{קטע תניא|קטע=אגרת ד'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ד'}}}}

שכל ורגש הם כוחות '''חיצוניים''' - כשמתגלה '''פנימיות''' הלב בתפילה אין זה תוצאה מעבודת השכל והרגש, אלא '''מתנה'''.{{ש}}

מתנה ניתנת רק למי שעושה נחת רוח. החיים האמיתיים (האהבה המסותרת, עצם הנפש, ניצוץ האלוקות שבנפש) הם מתנה לנותן חייו לזולת (צדקה).

*  ולכן נקראת "שלום".

*[[פנימיות הלב]]

*[[גלות|גלות רוחנית]]