8,445
עריכות
שם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הוראות והנהגות בנתינת שם
מ (←שם - כמשל) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''שֵׁם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות. | ||
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. | שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. | ||
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד. | המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד. | ||
נתינת השם לבן זכר מתבצעת במהלך ה[[ברית מילה]]. לבת נותנים שם בקריאת התורה הסמוכה ללידה באמירת "מי שבירך" ליולדת ולבת. בדורות האחרונים מלבד השם הפרטי לכל אדם יש שם משפחה המציין את השתייכותו המשפחתית{{הערה|ראה [[תבנית:היום יום/ז' ניסן|היום יום ז' ניסן]] אודות כינוי המשפחה של רבותינו נשיאנו.}}, זאת בנוסף להיותו [[כהן]], [[לוי]] או [[ישראל]]. | |||
==מקור== | ==מקור== | ||
{{ | קריאת שמות החלה עם [[בריאת העולם]] כאשר ה' קרא ל[[אדם הראשון]] בשמו אדם{{הערה|בראשית ה, ב.}}. אדם קרא שם אשתו חוה{{הערה|בראשית ג, כ.}} ואת בניהם קראה חוה בשמות. לשמות הדמויות המוזכרות בתנ"ך יש הסבר ומשמעות בתיאור הדמות, במאורעות החיים שלה וכדומה. כך נקרא [[אברהם]] על שם "אב המון גויים"{{הערה|בראשית יז, ה.}} [[יצחק]] על שם הצחוק והשמחה בלידתו{{הערה|בראשית כא, ג.}} ו[[יעקב]] של שם אחיזת העקב{{הערה|בראשית כה, כו.}}. כמו כן השבטים נקראו בשמות המבטאים משמעות מסויימת, על ידי אמותיהם. | ||
[[חז"ל]] | נושא השמות היהודיים וחשיבותו מוזכר בעת הירידה למצרים: | ||
{{ציטוט|תוכן=וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ|מרכאות=כן|מקור=שמות א, א.}} | |||
בין הדברים שבזכותם נגאלו ישראל מ[[מצרים]] מונים [[חז"ל]]: שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם{{הערה|מדרש רבה שיר השירים ד, יב.}}. | |||
שמות כל מיני החיות והעופות נקראו בבריאת העולם על ידי אדם הראשון, לפי התכונות המיוחדות המאפיינות אותם ולפי החיות האלוקית המיוחדת בהם{{הערה|בראשית ב, יט-כ.}}. | |||
==מאפיינים== | ==מאפיינים== | ||
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות: | שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות: | ||
א. "הארה בלבד": שם הדבר הוא מהות חיצונית לחלוטין לדבר ומשמש אך ורק כאמצעי לזולת לקרוא בשמו. זאת בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, או אפילו בניגוד ל[[אור]] שאינו ממהות המאור אבל הוא מעין המאור, השם אינו מעין בעל השם ואינו מבטא ומאפיין את בעל השם (הרואה אור יודע לאפיין את המאור בכללותו ואילו השומע שם של דבר לא ידע להסיק ולאפיין מכך את בעל השם{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31682&st=&pgnum=78 מאמר "אתה אחד" תש"ב].}}). ואכן אנשים בעלי תכונות מנוגדות נקראים באותו השם{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 37}}. | א. "הארה בלבד": שם הדבר הוא מהות חיצונית לחלוטין לדבר ומשמש אך ורק כאמצעי לזולת לקרוא בשמו. זאת בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, או אפילו בניגוד ל[[אור]] שאינו ממהות המאור אבל הוא מעין המאור, השם אינו מעין בעל השם ואינו מבטא ומאפיין את בעל השם (הרואה אור יודע לאפיין את המאור בכללותו ואילו השומע שם של דבר לא ידע להסיק ולאפיין מכך את בעל השם{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31682&st=&pgnum=78 מאמר "אתה אחד" תש"ב].}}). ואכן אנשים בעלי תכונות מנוגדות נקראים באותו השם{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 37}}. מְתכונה זו נגזר שהשם יכול גם להיות שם הסכמי ולא בהכרח מהותי.{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=28 ספר המאמרים תש"ט עמוד יז].}} | ||
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. | ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. | ||
| שורה 63: | שורה 70: | ||
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך. | מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך. | ||
== | ==הוראות והנהגות בנתינת שם== | ||
ידוע גודל העניין בנתינת השם וישנם מנהגים ופרטים שונים בנושא. כמה הוראות מהרבי נאמרו בזה, חלקם ההוראה כללית וחלקם כהוראה פרטית: | |||
*נתינת השם צריכה להיות בהסכמה של שני ההורים{{הערה|ממכתב ג' סיון תשט"ז.}}. | |||
*באם אין הסכמה בין שני ההורים - יש לפנות אל הרב המרא דאתרא ולקיים את דבריו{{הערה|כתי"ק. הודפס בקובץ '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/04/607e8e76d0969_1618906742.pdf ויקרא שמו בישראל]''' עמ' 5.}}. | |||
*באם כבר ניתן השם על ידי מישהו אחר, ניתן להוסיף עוד שם{{הערה|ממכתב כ"ד שבט תשי"ד.}}. | |||
*שם הראשון שייך לאב, שם השני שייך לאם, שם השלישי לאב{{הערה|ממכתב ג' טבת תשי"ב.}}. | |||
*אין להתערב בנתינת השם, אשר הרעיון להורים ניתן מלמעלה{{הערה|ממכתב כ"ז סיון תשי"ד ובכ"מ.}}. | |||
*אין לצרף שם לשמות רבותינו נשיאנו (וכן לשמות הרבניות){{הערה|ממכתב י"ב טבת תשט"ז.}}. | |||
*שם על שם מישהו שנמצא בחיים, לספרדים נחשב לעניין של כיבוד, לאשכנזים מקפידים שלא לקרוא על שם זקנו שנמצא בחיים{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ג. תורת מנחם התוועדויות עמ' 760.}}. | |||
*אין לשנות שם בלי סיבה חשובה{{הערה|ממכתב ג' ניסן תשי"ד.}}. | |||
*האדם הוא בעל הבית על שמו, ובמילא באם משנה אותו - נעשה שמו בכל הפרטים{{הערה|ממכתב ט' חשוון תשכ"ב ועיין ספר עבודת הקודש עמ' תקנט.}}. | |||
*להקדים נתינת שם בלידת בת ככל האפשר{{הערה|שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ' רמג.}}. | |||
*ההצעה לקרוא שם על שם רבותינו נשיאנו נכונה{{הערה|ממכתב ג' אלול תש"י. ועיין שיחת י"ב שבט תשי"ד ושיחת ליל חג א' דחג הפסח תשי"ד על העידוד לנתינת השם [[מנחם מענדל (שם)|מנחם מענדל]].}}. | |||
*אנשים שהיו להם רק שמות לועזיים יש לתת שם יהודי{{הערה|ראה מענות רבים מהרבי בקובץ '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/04/607e8e76d0969_1618906742.pdf ויקרא שמו בישראל]'''.}}. | |||
*ישנה זהירות שלא לקרוא שם על אדם שמת בצעירותו, מפני שרע מזלו{{הערה|יש"ש גיטין פ"ד סל"א. חת"ס אה"ע ח"ב סכ"ה. וראה אג"מ יו"ד ח"ב סקכ"ב. שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ' רמב.}}. | |||
* אין לחשוש לזה בקריאה על שם ההורים. {{הערה | שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ' רמב.}}. | |||
*אין לחשוש לזה בקריאה על שם כאלה שנהרגו על קידוש ה' כקדושי השואה. ואדרבה. | |||
*כשנותנים שני שמות האחד בלשון הקודש והשני בלשון חול - מקדימים השם שבלה"ק{{הערה|תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 257.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''ואלה שמות''', גישת הרבי לבחירת ושינוי שמות והוראות שונות בקשר לזה, מוסף 'עטרת חיה' לשבועון בית משיח פרשת שמות תשפ"א עמוד 8 | |||
*'''ויקרא האדם שמות''', יחסו של הרבי למשמעות שמות אנשים וההוראה הנלמדת מהם, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1927 עמוד 30 | |||
{{ | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/04/607e8e76d0969_1618906742.pdf ויקרא שמו בישראל]''', נתינת שם, הוספה ושינוי השם {{PDF}} תשורה אייר תשפ"א | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14174&CategoryID=2279 הענקת שמות ומשמעותם]''', במדור 'ניצוצי רבי', גליון התקשרות 1240 ערב שבת-קודש פרשת אמור, י"ב באייר ה'תשע"ח (27/04/2018) | |||
*'''[https://col.org.il/news/134577 מדוע חשוב לתת בברית שם יהודי מסורתי? | 'טועמים הלכה']''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האדם וגופו]] | [[קטגוריה:האדם וגופו]] | ||
[[קטגוריה:שמות|*]] | [[קטגוריה:שמות|*]] | ||