|
|
| שורה 26: |
שורה 26: |
| בי"ג כסלו תשמ"ג נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש זיווג שני, בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער. | | בי"ג כסלו תשמ"ג נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש זיווג שני, בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער. |
|
| |
|
| ==המוציא לאור==
| | ב[[ארצות הברית]] הוא גם עסק בהדפסת ספרי [[הריטב"א]] על [[מסכת בבא מציעא]]. |
| | |
| בארצות הברית הגיע הזמן לחפש פרנסה, והרב בלוי הרגיש חובה לעצמו לעסוק בתחום רוחני, כשלמי תודה להשי"ת עבור שהצילו מכבשן האש. בהשגחה פרטית נודע שבן-דוד אביו, פרופ' אלכסנדר מרקס, רכש אוצר בלום של כתבי יד הראשונים. הרב בלוי נסע אליו לראות ולבדוק את אוצרו הטוב.
| |
| | |
| מר מארקס קיבלו בידידות ופתח לו את שערי ספרייתו. הרב בלוי מצא שם הרבה כתבי יד, וסיפר לכמה מגדולי התורה את מה שראו עיניו. כולם יעצו לו פה אחד שיקח ממנו לראשונה את [[הריטב"א]] על מסכת בבא בתרא. הרב בלוי ניגש אל המלאכה והעתיק את כתב היד כולו מתחילתו ועד סופו.
| |
| | |
| בהיותו מטופל בבנים הוצרך למקור פרנסה מיידי, ונודע לו שהמוסד "ישיבת ר' יצחק אלחנן" מעוניי לתת תמיכה הגונה לעבודה זו, אבל בתנאי שיעבוד אצלם בושינגטון-הייטס, דבר שלא היה לפי רוחו כלל. הוא החליט להתייעץ בזה עם אדמו"ר הריי"צ.
| |
| | |
| ביום חמישי, ט' חשון זכה להיכנס ל[[יחידות]], ושאל את פי אדמו"ר מהריי"צ בזה. הרבי השיבו בזה"ל: "איך האלט אז איהר זאלט די שטעלע אננעמען, אבער איהר זאלט ארבעטן אין דער היים" [=הנני סבור שעליך לקחת את המשרה, אך עליך לעבוד בבית]. אמר לו הרמ"י: שלא יסכימו לזה מנהלי ה[[כולל]] שאצל ישיבת רי"א. שאלו הרבי: למה? והשיב: "ווייל זיי ווילן זיך מיט מיר פוצן" [=הם מעוניינים "להתהדר" בי]. השיבו הרבי בבת שחוק: "זיי ווילן זיך מיט אייך פוצן? זאלט איהר זיי גוט אויספוצן! [=הם רוצים להתהדר בך? אתה תהדר אותם טוב מאוד]... [[הרבי הריי"צ]] גם הורה לו לסדר שם שיעור בספר התניא, וכך עשה.
| |
| | |
| הרב חודקוב גם הציע לו להתייעץ עם הרבי אודות אופן העריכה. הרבי יעץ לו כמה ענינים, וביניהם: להוסיף הערות וציונים משלו, ולא להסתפק בהעתקת הכת"י גרידא; מושג שלא היה רגיל כל כך אז כמו היום.
| |
| | |
| אך עבודתו שם לא ארכה זמן רב, כי הם רצו שכל הספרים היוצאים לאור יודפסו תחת המוסד שלהם, ולזה לא הסכים הרב בלוי בשום אופן, והקשר שביניהם נתבטל. הרב בלוי המשיך לעבוד באופן עצמאי, וכך הוציא לאור לראשונה את חידושי [[הריטב"א]] על מסכת בבא בתרא. ספר [[הריטב"א]] נתקבל בהתלהבות עצומה בכל תפוצות ישראל. ובמשך כל השנים כינו אותו כולם: המו"ל של [[הריטב"א]] על בבא בתרא.
| |
| | |
| אחר כך המשיך בעריכת כתבי יד נוספים מאוסף זה, וכתבי יד הנמצאים בספריות מפורסמות ברחבי העולם, כמו בריטיש מוזיאום, אוקספורד ואפילו הואטיקן.
| |
| | |
| [כדאי לציין: הרב בלוי אף פעם לא ביקר בוואטיקן, וגם לא ביקר בשום ספריה מחוץ לארצות הברית וקנדה. כל כתבי-היד שקיבל הכל נשלח לו על ידי הדואר. וכל השמועות אודות נסיעותיו לשם וכו' הן בדויות לגמרי.
| |
| | |
| ומעשה שהיה כך היה:יום אחד, בישבו באמצע עבודתו באחת מהספריות המפורסמות בארצות הברית, פגש בכומר שהיה יושב כמבולבל ופניו זועפים. שאלו הרב בלוי לפשר הדבר, וענה לו, שהוא חוקר עכשיו בצורת הנקודות שהיו נהוגים אצל הספרדים לפני אלף שנה ("ניקוד עליון"), וכותב ספר בנושא זה, וזה נחוץ לו כדי שיוכל לקבל דוקטורט ולעלות דרגה בווטיקן. ענה לו הרב בלוי שהוא מוכן לעזור לו בזה, אבל בתנאי שבזמן שיעלה במשרתו בהווטיקן ימסור לו צילומים מכתבי יד שהרב בלוי יבחור ויחפוץ בהם. וכך הווה].
| |
|
| |
|
| ==שקידה ללא גבולות== | | ==שקידה ללא גבולות== |