הסתלקות צדיק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,134 בתים ,  31 בדצמבר 2020
(לא קשור - מדובר על המושג רשימו, ולא בעולמות)
שורה 61: שורה 61:
כתוב בזוהר הקדוש, "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי". (הצדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו), הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא.
כתוב בזוהר הקדוש, "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי". (הצדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו), הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא.
==תוארי הסתלקות==
==תוארי הסתלקות==
לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לו תוארים כגון, "זצ"ל" (ראשי תיבות: זכר צדיק לברכה), "זצוק"ל" (זכר צדיק וקדוש לברכה), "זצוקלל"ה" (זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), "זי"ע" (זכותו יגן עלינו) ועוד.
לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לו תוארי כבוד, זצוקלל"ה (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג"מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי"ע (= נזכותו יגן עלינו), נ"ע (=נשמתו עדן) או אחרים.


[[הרבי]] נוהג להצמיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "[[אדמו"ר נ"ע]]" (נשמתו עדן).
[[הרבי]] נוהג להצמיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "אדמו"ר נ"ע".


[[הרבי]] הזכיר באחד ממכתביו על [[אדמו"ר הזקן]] ש:{{ציטוטון|ויהי רצון שיקויים נוסח המסור ומקודש מדורי דורות בכגון דא, זכותו יגן עלינו, ויהיה זה מגינה ומצלי.}}{{הערה|אגרות קודש כרך יב עמ' רמ.}}. [[הרבי]] גם ביאר באחד ממכתביו את הביטוי "זי"ע" והוסיף שאת הביטוי "זצוקללה" אפשר להגיד על כל [[צדיק]], אולם "זי"ע" יש להגיד על נשיא הדור{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.
הרבי גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר לצדיק מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זללה"ה" אפשר לומר על כל צדיק, אולם "זי"ע" יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.


[[הרבי]] גם הוסיף שיש חובה להוסיף תואר זה על צדיק שנפטר ו{{ציטוטון|הקורא רבו בשמו' ללא הוספת תואר – הרי זה ענין חמור}}{{הערה|התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 572}}
במקום אחר אמר הרבי שמספיק להוסיף תואר על הצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[מעשה רב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{הערה|בהעלותך יא, כח}} "אדוני משה" ובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 572}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר באחת משיחותיו שהביטוי "זי"ע" קשור גם לעניין החיים עצמו:
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר באחת משיחותיו שהביטוי "זי"ע" קשור גם לעניין החיים עצמו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וזהו יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא... ולכן זכותו יגן עלינו, דזכות הוא טוהר העבודה המאירה לנו ולבנינו, וחי הוא לעולם|מקור=ספר המאמרים תרפ"ט עמ' 190}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וזהו יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא... ולכן זכותו יגן עלינו, דזכות הוא טוהר העבודה המאירה לנו ולבנינו, וחי הוא לעולם.|מקור=ספר המאמרים תרפ"ט עמ' 190}}
 
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק{{הערה|ליקוטי דיברים, חלק ה', 1016.}} ונקל יותר לומר עליו "נשמתו בי"{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע"ב ואילך}}. בשנת [[תש"י]] אמר [[הרבי]], כי כמו [[אדמו"ר הריי"צ]] גם הוא לא אומר עליו נ"ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשי"א (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 326)}}
 
ב[[אחרון של פסח]] [[תש"י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו"ר הריי"צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל [[פרס]], ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] ו[[גילוי]] בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו"ר הריי"צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם ה[[עצם]] שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ "שליט"א (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"י (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 106)}}.
 


[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק{{הערה|ליקוטי דיברים, חלק ה', 1016}}. בשנת [[תש"י]] אמר [[הרבי]], כי אין לקרוא ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בתואר "נשמתו עדן", כיון שוודאי שאין רצונו להיות ב[[גן עדן]], כי אם להיות עם חסידיו ב[[עולם הזה]]{{מקור}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הסתלקות]]
[[קטגוריה:הסתלקות]]

תפריט ניווט