2,826
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חן, דובער (19).jpg|ממוזער|הרב בערקע חן]] | [[קובץ:חן, דובער (19).jpg|ממוזער|הרב בערקע חן]] | ||
החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: "ר' בערק'ה". [[תרס"ח]]-[[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית | החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: "ר' בערק'ה". [[תרס"ח]]-[[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית, איש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר ב[[ברית המועצות]]. לאחר שניצל מה[[קומוניזם|קומוניסטים]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ[[מלמד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו ובחרותו=== | ===ילדותו ובחרותו=== | ||
[[קובץ:חן, דובער (28).jpg|ממוזער|הרב חן בצעירותו]] | [[קובץ:חן, דובער (28).jpg|ממוזער|הרב חן בצעירותו]] | ||
נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל חינוך [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול. | נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל [[חינוך]] [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול. | ||
בהיותו נער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|"דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען"|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}. | |||
בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות , ואף דאג שאחיו ר' אברהם אהרן, ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. | בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]], ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. | ||
כחלק מרדיפתם של השלטונות שולחה המשפחה מנעוול ורכושה הוחרם, ועקב כך עברו ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. לאחר שנים אחדות עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו. | |||
בשנת [[תרצ"ג]] התחתן ר' בערק'ה עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]]. | בשנת [[תרצ"ג]] התחתן ר' בערק'ה עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]]. |
עריכות