31,407
עריכות
יוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בחסידות
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
היוונים הם בחינת '''[[חכמה]] ד[[קליפה]]''' - [[חכמות חיצוניות]], שהם ה[[לעומת זה]] של חכמה דקדושה. בהיותם חכמים פילוסופים ואנשי מדע, אהבו מאוד דברי שכל והגיון. ולכן, הם העריכו מאוד את התורה בהיותה שכל נפלא. אך לא האמינו באלוקות שבה, ולכן היו מנגדים אליה בכל התוקף{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא א, [[דרך מצוותיך]] מצוות [[נר חנוכה]] פרק א, [[דבר מלכות מקץ]] ועוד.}}. | היוונים הם בחינת '''[[חכמה]] ד[[קליפה]]''' - [[חכמות חיצוניות]], שהם ה[[לעומת זה]] של חכמה דקדושה. בהיותם חכמים פילוסופים ואנשי מדע, אהבו מאוד דברי שכל והגיון. ולכן, הם העריכו מאוד את התורה בהיותה שכל נפלא. אך לא האמינו באלוקות שבה, ולכן היו מנגדים אליה בכל התוקף{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא א, [[דרך מצוותיך]] מצוות [[נר חנוכה]] פרק א, [[דבר מלכות מקץ]] ועוד.}}. | ||
הרבי מקשר זאת גם עם האותיות המרכיבות את שמה של יון: שהתיבה מתחילה באות יו"ד, המורה על בחינת ה[[חכמה]]{{הערה|ספר התניא – אגרת התשובה פרק ד'.}}, אלא שאחר כך חכמה זו מורידה את האדם מדחי אל דחי (כמו אדם הטובע בטיט) עד שבא למידות רעות הנרמזות באות וא"ו{{הערה|כדברי אדמו"ר הזקן שם בתניא, ש"המדות נכללות בדרך כלל במספר שש", חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.}}, ועד שנופל למטה ברע גמור, כפי שנרמז באות ן', שיורדת "למטה מן השורה" בקליפות{{הערה|לקוטי תורה פרשת נשא כג, ב.}}. | |||
וזהו גם הפירוש המילולי של 'יון', מלשון טיט, כלומר מים (הרומזים לתורה וחכמה) המעורבים בעפר, שכאשר החומריות מעורבת עם השכל, נעשה חכמה דקליפה{{הערה|רשימות חוברת ג.}}. | |||
==היהדות במדינת יוון== | ==היהדות במדינת יוון== | ||