יעקב הבר: הבדלים בין גרסאות בדף

בחודש [[אדר]] תר"פ חלה אדמו"ר הרש"ב, ומצבו הקשה, הביא את החסידים להעתיר [[תפילה|תפילות]]. מניין מחשובי החסידים התאספו מידי ערב בביתו של הרב יעקב הבר, והיו אומרים [[תהלים]] כל הלילה. ב[[ב' ניסן תר"פ]] כבה השמש בצהרים - [[אדמו"ר הרש"ב]] הסתלק, וכאבם של החסידים היה גדול מנשוא. לאחר ה[[הסתלקות]], התקשר הרב יעקב בעבותות [[אהבה]] לאדמו"ר הריי"צ, עמו היה בידידות, מאז הגיעו לליובאוויטש, וזכה לקירובים רבים.  

בימי מחלת אדמו"ר הרש"ב, התמים הרב [[דובער ריבקין]], שימשו בהתמסרות בלתי רגילה. הנהגתו זו, מצאה חן בעיני הרב יעקב הבר, שהיה כאמור בן בית, וראה הכל מקרוב. לכן לקחו לחתן לבתו מרת נעכא.  

ב[[י"ט בתמוז]] [[תרפ"א]], עזב הרב יעקב העבער את [[רוסטוב]], ושב ל[[פולין]], שם קירב לחסידות חב"ד, את אחיו הצעיר הרב חיים אליעזר. בשנים הבאות שלח הרב חיים אליעזר את בנו הרב [[ישראל צבי הבר]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']], וכאשר עלו [[ארץ הקודש|ארצה]] למד הנער הצעיר, ב[[תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ו[[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]], שם ספג את האווירה החסידית וגדל כ[[חסיד]] ומקושר אמיתי. כל חייו עשה רבות לנחת רוח הרבי, בפעולות רבות ל[[הפצת המעיינות]] ובהן [[שליחות|שליחויות]] במשך עשור ברומניה הקומוניסטית.