27,062
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]], בימי החול וב[[שבת]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]], בימי החול וב[[שבת]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}}. | ||
בשנים קודמות, אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]", וכן קודם כל התפילות בראש השנה. בשנת [[תשד"מ]] לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני של ראש השנה באותה שנה. ומאז לא | בשנים קודמות, אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]", וכן קודם כל התפילות בראש השנה. בשנת [[תשד"מ]] לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני של ראש השנה באותה שנה. ומאז לא הייתה דומה שנה לחברתה, הן ב[[תפילת ערבית]] והן בשאר התפילות. בשנת [[תשנ"ב]], נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם תפילת ערבית של היום השני. | ||
==הכנת הש"ץ לתפילות ראש השנה== | ==הכנת הש"ץ לתפילות ראש השנה== | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
רבותינו נשיאנו הפליאו במעלתה של תפילת ערבית בלילה הראשון של ראש השנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר את העבודה של תפילת הלילה הראשון: {{ציטוטון|בתחילה צריך המתפלל להתחרט מעומק הלב על העבר, ויעורר [[רחמים]] רבים על נפשו בתחנונים ובבכי מעומק הלב ופנימיות כוחות נפשו שמתחנן על נפשו כי יקבלוהו לעבד . . עינינו לך תלויות אשר תקבלנו לעבדים . . לעבוד את ה' יתברך בקיום התורה ומצוות. עבודה זו היא העבודה בקבלת עול מלכותו יתברך בראש השנה, והקבלת עול מתקבלת למעלה וגורמת נחת רוח, ובזה מעוררים הרצון למלוכה}}{{הערה|על פי [[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 19 ו-42}}. | רבותינו נשיאנו הפליאו במעלתה של תפילת ערבית בלילה הראשון של ראש השנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר את העבודה של תפילת הלילה הראשון: {{ציטוטון|בתחילה צריך המתפלל להתחרט מעומק הלב על העבר, ויעורר [[רחמים]] רבים על נפשו בתחנונים ובבכי מעומק הלב ופנימיות כוחות נפשו שמתחנן על נפשו כי יקבלוהו לעבד . . עינינו לך תלויות אשר תקבלנו לעבדים . . לעבוד את ה' יתברך בקיום התורה ומצוות. עבודה זו היא העבודה בקבלת עול מלכותו יתברך בראש השנה, והקבלת עול מתקבלת למעלה וגורמת נחת רוח, ובזה מעוררים הרצון למלוכה}}{{הערה|על פי [[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 19 ו-42}}. | ||
רבותינו נשיאנו עצמם נהגו להאריך רבות בתפילה זו. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מאריך מאוד בתפילה זו, לא פחות משלוש או ארבע שעות{{הערה|[[לקוטי ספורים]], עמ' רא.}}, ונמשכה תפילתו לערך שתי שעות אחר תפילת הציבור{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכח.}}. כמו כן | רבותינו נשיאנו עצמם נהגו להאריך רבות בתפילה זו. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מאריך מאוד בתפילה זו, לא פחות משלוש או ארבע שעות{{הערה|[[לקוטי ספורים]], עמ' רא.}}, ונמשכה תפילתו לערך שתי שעות אחר תפילת הציבור{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכח.}}. כמו כן הייתה התפילה רווייה בבכיות{{הערה|ראה תיאור מהתפילה ב[[קובץ התמים]] כרך ב', עמ' קלא קלב. ובסה"ש תש"א דלהלן.}}. אדמו"ר הריי"צ סיפר: {{ציטוטון|זכורני מימי ילדותי את הנהגות עבודתו של [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] בתפילת ערבית דראש השגה, באריכות גדולה, בניגון התשוקה והביטחון של [[אדמו"ר הזקן]], בקול קורע לב, פניו הקדושים שהיו כלהב אש ורוויי בכיות, ה'לשנה טובה תכתבו ותחתמו' שנאמרה ב[[אהבת ישראל]], ופניו הקדושים והמהורהרים במשך היממה הראשונה של ראש השנה}}{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"א]], עמ' 27.}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ התפלל מידי שנה בליל ראש השנה, מהתחלת הלילה ועד השעה אחת עשרה וחצי{{הערה|ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי''ד, אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7.}}. בשנת [[תרצ"ט]] ציווה לחסידים שהמתינו במקום לשמוע את תפילתו, שלא יסתפקו בשמיעת תפילתו לבד, אלא יאמרו [[תהלים]] בקול רם דוקא{{הערה|ממכתב הרב [[יחזקאל פייגין]], אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 17; [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.}}. | אדמו"ר הריי"צ התפלל מידי שנה בליל ראש השנה, מהתחלת הלילה ועד השעה אחת עשרה וחצי{{הערה|ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי''ד, אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7.}}. בשנת [[תרצ"ט]] ציווה לחסידים שהמתינו במקום לשמוע את תפילתו, שלא יסתפקו בשמיעת תפילתו לבד, אלא יאמרו [[תהלים]] בקול רם דוקא{{הערה|ממכתב הרב [[יחזקאל פייגין]], אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 17; [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.}}. |