מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
מגפה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של משה כהן (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח
(ביטול גרסה 440140 של קרייזי אבאוט משיח (שיחה)) תגית: ביטול |
מ (שוחזר מעריכות של משה כהן (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח) תגית: שחזור |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[מקרא]] מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל: | ב[[מקרא]] מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל: | ||
*לאחר [[חטא העגל]], כאשר ירד [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה{{הערה|תשא לב, לה.}}, שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש{{הערה|רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.}}. מניין המתים במגיפה אינו ידוע{{הערה|רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.}}. | *לאחר [[חטא העגל]], כאשר ירד [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה{{הערה|תשא לב, לה.}}, שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש{{הערה|רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.}}. מניין המתים במגיפה אינו ידוע{{הערה|רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.}}. | ||
*לאחר מחלוקת [[קורח]] על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ו[[אהרן]] שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת [[קטורת]] ואיתה עצר את מלאך המוות מלהכות בישראל{{הערה|קרח יז, ו-טו.}}. | *לאחר מחלוקת [[קורח]] על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ו[[אהרן]] שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת [[קטורת]] ואיתה עצר את [[מלאך המוות]] מלהכות בישראל{{הערה|קרח יז, ו-טו.}}. | ||
:סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו | :סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}. | ||
*בעקבות חטא בעל פעור כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את זמרי, נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}. | *בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}. | ||
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את גד הנביא שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן אֲרַוְנָה היבוסי ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}. | *כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}. | ||
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}. | :ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}. | בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}. | ||
בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים חברה קדישא לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}. | בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}. | ||
גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו | גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}. | ||
בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' יצחק יפה מ[[דיסנה]], ר' [[יעקב ברוך קרסיק]], ר' [[שילם קוראטין]], ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמן דוברבסקי]], נשותיהם של החסידים ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[אברהם חיים נאה]], ועוד רבים. | בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' [[יצחק יפה]] מ[[דיסנה]], ר' [[יעקב ברוך קרסיק]], ר' [[שילם קוראטין]], ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמן דוברבסקי]], נשותיהם של החסידים ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[אברהם חיים נאה]], ועוד רבים. | ||
===מגפת הקורונה=== | ===מגפת הקורונה=== | ||