27,606
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנים [[תר"פ]] - [[תר"צ]] מנתה קהילת ליובאוויטש בריגה עשרות רבות של משפחות. המשפחות היו מפוזרות בכל רבעי העיר, וכן גם בעיירות מסביב. ברחוב אליאס בו היה בניין ארוך ובו שלושת "הרייסישע מניינים", המניינים החבד"יים לסוגיהם: המניין הראשון של חסידי קופוסט. המניין השני של חסידי ליאדי, והמניין השלישי של חסידי ליובאוויטש. האחרון היה גם המרכז של חסידי ליובאוויטש בריגה. | בשנים [[תר"פ]] - [[תר"צ]] מנתה קהילת ליובאוויטש בריגה עשרות רבות של משפחות. המשפחות היו מפוזרות בכל רבעי העיר, וכן גם בעיירות מסביב. ברחוב אליאס בו היה בניין ארוך ובו שלושת "הרייסישע מניינים", המניינים החבד"יים לסוגיהם: המניין הראשון של חסידי קופוסט. המניין השני של חסידי ליאדי, והמניין השלישי של חסידי ליובאוויטש. האחרון היה גם המרכז של חסידי ליובאוויטש בריגה. | ||
מידי [[מוצאי שבת]] | מידי [[מוצאי שבת]] הייתה מתקיימת סעודת [[מלווה מלכה]], והיא הייתה בגדר חוק ולא יעבור. רבים מהחסידים היו מתאספים באחד הבתים, סועדים ומתוועדים. | ||
יום [[י"ט בכסלו]] היה יום חג בריגה. היו עורכים התוועדויות בכל בתי הכנסת, גם באלו שאינם חב"דיים, ולאחר מכן היו כולם מגיעים לבית הכנסת המרכזי ברייסישע מניינים. המתוועד המרכזי היה החסיד הנודע ר' [[יצחק הורביץ|איצ'ה דער מתמיד]] (כשלא היה בעיר, אזי התוועד החסיד הרב [[מרדכי חפץ]]). בכלל, ראש המתוועדים בריגה היה ר' איצ'ה דער מתמיד". | יום [[י"ט בכסלו]] היה יום חג בריגה. היו עורכים התוועדויות בכל בתי הכנסת, גם באלו שאינם חב"דיים, ולאחר מכן היו כולם מגיעים לבית הכנסת המרכזי ברייסישע מניינים. המתוועד המרכזי היה החסיד הנודע ר' [[יצחק הורביץ|איצ'ה דער מתמיד]] (כשלא היה בעיר, אזי התוועד החסיד הרב [[מרדכי חפץ]]). בכלל, ראש המתוועדים בריגה היה ר' איצ'ה דער מתמיד". | ||
שורה 49: | שורה 49: | ||
בחודש [[סיון]] תש"א הגיעו הנאצים לפאתי לטביה, ובניגוד להסכמים המוקדמים, הם כבשו את המדינה בתוך ימים ספורים. בימים שקודם הכיבוש, החלה מנוסה רבתי של אזרחים. קהל רב צבא על הרכבות כדי לברוח לתוככי [[רוסיה]] ולרפובליקות אחרות בברית המועצות. | בחודש [[סיון]] תש"א הגיעו הנאצים לפאתי לטביה, ובניגוד להסכמים המוקדמים, הם כבשו את המדינה בתוך ימים ספורים. בימים שקודם הכיבוש, החלה מנוסה רבתי של אזרחים. קהל רב צבא על הרכבות כדי לברוח לתוככי [[רוסיה]] ולרפובליקות אחרות בברית המועצות. | ||
בין החסידים התעורר אז ויכוח לא פשוט - מה עדיף, קומוניסטים או פשיסטים? ההתלבטות | בין החסידים התעורר אז ויכוח לא פשוט - מה עדיף, קומוניסטים או פשיסטים? ההתלבטות הייתה קשה. עוד טרם היו ידיעות ברורות על כך שהגרמנים משמידים את העם היהודי בכל המדינות שכבשו. יהודי לטביה ידעו רק זאת שהנאצים הפשיסטים שונאים יהודים, אבל מאידך, הקומוניסטים לא מאפשרים לשמור מצוות ורודפים במלחמת חרמה אחר החסידים, ולעיתים אף מוציאים מהם להורג. | ||
היו שאמרו כי חייבים לברוח על מנת שלא ליפול בידיהם של הנאצים; כמה מהחסידים טענו שבריחה לתוך ברית המועצות אינה הצלה אלא צרה, כיון שהקומוניסטים רודפים את היהודים. בין המצדדים בהישארות בלטביה היו ר' איצ'ה דער מתמיד, הרב [[רפאל כהן]], ועוד רבים. | היו שאמרו כי חייבים לברוח על מנת שלא ליפול בידיהם של הנאצים; כמה מהחסידים טענו שבריחה לתוך ברית המועצות אינה הצלה אלא צרה, כיון שהקומוניסטים רודפים את היהודים. בין המצדדים בהישארות בלטביה היו ר' איצ'ה דער מתמיד, הרב [[רפאל כהן]], ועוד רבים. | ||
[באותם ימים הוברח מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[לנינגרד]] בו כתב לברוח אפילו ל[[רוסיה]] הקומוניסטית. הכוונה המקורית | [באותם ימים הוברח מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[לנינגרד]] בו כתב לברוח אפילו ל[[רוסיה]] הקומוניסטית. הכוונה המקורית הייתה לחסידי המדינות הבלטיות, ובהן לטביה ופולין, אלא שמכתב זה לא הגיעה כנראה ללטביה] | ||
כל אלה שנשארו נהרגו על קידוש השם. ר' פול'ע שהיה רב נכבד, ביקש להציל את ספרי התורה מבית הכנסת. הוא טרם הספיק להימלט כשהנאצים העלו את [[בית הכנסת]] באש, ואף הוא נשרף כשספר תורה בידיו. | כל אלה שנשארו נהרגו על קידוש השם. ר' פול'ע שהיה רב נכבד, ביקש להציל את ספרי התורה מבית הכנסת. הוא טרם הספיק להימלט כשהנאצים העלו את [[בית הכנסת]] באש, ואף הוא נשרף כשספר תורה בידיו. | ||
שורה 79: | שורה 79: | ||
==רב ראשי ללטביה== | ==רב ראשי ללטביה== | ||
בשנת [[תשמ"ט]] נסע הרב [[נתן נטע ברכהן]] בשליחות הרבי ל[[מוסקבה]] ובערים נוספות ברחבי ברית המועצות, ביניהם עיר הולדתו ריגה. שם החל לפעול במרץ רב בקרב יהודי העיר, כעשרת אלפים במספר, ולהפיץ בקרבם יהדות. בהמשך קיבל את ברכתו של הרבי לשליחות קבועה בריגה, ויחד עם רעייתי ציפורה היו לשלוחים הראשונים בלטביה. הרב ברכהן התחיל בעזרה גשמית ובמקביל בהקמת מערך רוחני כמו ארגון תפילות ושיעורי יהדות. הצמאון היה גדול והעבודה רבה. השפה הלטבית | בשנת [[תשמ"ט]] נסע הרב [[נתן נטע ברכהן]] בשליחות הרבי ל[[מוסקבה]] ובערים נוספות ברחבי ברית המועצות, ביניהם עיר הולדתו ריגה. שם החל לפעול במרץ רב בקרב יהודי העיר, כעשרת אלפים במספר, ולהפיץ בקרבם יהדות. בהמשך קיבל את ברכתו של הרבי לשליחות קבועה בריגה, ויחד עם רעייתי ציפורה היו לשלוחים הראשונים בלטביה. הרב ברכהן התחיל בעזרה גשמית ובמקביל בהקמת מערך רוחני כמו ארגון תפילות ושיעורי יהדות. הצמאון היה גדול והעבודה רבה. השפה הלטבית שהייתה שגורה בפיו, סייעה רבות לפעילות ולקשרים שיצר עם השלטונות. | ||
שנה לאחר מכן, בשנת [[תש"נ]], נבחר לרבה הראשי של לטביה. | שנה לאחר מכן, בשנת [[תש"נ]], נבחר לרבה הראשי של לטביה. |