27,714
עריכות
רבי שמעון בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
===חיבור הנגלה והפנימיות=== | ===חיבור הנגלה והפנימיות=== | ||
עיקר עיסוקו של רשב"י ב[[לימוד התורה]] היה בחלק ה[[נגלה]] שבתורה, בפרט שבדורו | עיקר עיסוקו של רשב"י ב[[לימוד התורה]] היה בחלק ה[[נגלה]] שבתורה, בפרט שבדורו הייתה כמות עצומה של משניות - שש מאות סדרי משנה{{הערה|חגיגה יד, א וברש"י.}}, שבהם עסק בפלפול קושיות ותירוצים, כדברי הגמרא{{הערה|שבת לג, ב.}} על כוחו הגדול בפלפול שקיבל בזכות שהותו במערה{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], תניא, [[אגרת הקודש - פרק כ"ו|אגרת הקודש סימן כו]]. וראה בהערת אדמו"ר שליט"א ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19843&st=&pgnum=447&hilite= שיעורים בספר התניא שם], הערה 24, שדן בהכרח לכך.}}. | ||
אמנם התחום שבו התייחד משאר התנאים, היה בעיסוקו בפנימיות התורה. רשב"י וחבורתו שעסקו בלימוד תורת הנסתר וכתבו את [[ספר הזוהר]] וה[[תיקוני זוהר|תיקונים]], לקחו חלק מרכזי ביותר בהנחלת תורת הנסתר לדורות הבאים, ולכן רשב"י נחשב כמקור המרכזי לפנימיות התורה. בחסידות משווים את רשב"י ל[[משה רבינו]] - כשם שעל ידו [[מתן תורה|ניתנה התורה]] הנגלית, כך על ידי רשב"י התגלתה פנימיות התורה{{הערה|1=ראה סידור עם דא"ח [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=298&hilite= שער הל"ג בעומר דש, ב]. ד"ה גל עיני תשל"ז הערות 5-6.}}. הוא מכונה "יחיד בדורו בנסתר"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=230 מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז].}}. | אמנם התחום שבו התייחד משאר התנאים, היה בעיסוקו בפנימיות התורה. רשב"י וחבורתו שעסקו בלימוד תורת הנסתר וכתבו את [[ספר הזוהר]] וה[[תיקוני זוהר|תיקונים]], לקחו חלק מרכזי ביותר בהנחלת תורת הנסתר לדורות הבאים, ולכן רשב"י נחשב כמקור המרכזי לפנימיות התורה. בחסידות משווים את רשב"י ל[[משה רבינו]] - כשם שעל ידו [[מתן תורה|ניתנה התורה]] הנגלית, כך על ידי רשב"י התגלתה פנימיות התורה{{הערה|1=ראה סידור עם דא"ח [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=298&hilite= שער הל"ג בעומר דש, ב]. ד"ה גל עיני תשל"ז הערות 5-6.}}. הוא מכונה "יחיד בדורו בנסתר"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=230 מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז].}}. | ||
מעלה מיוחדת | מעלה מיוחדת הייתה אצל רשב"י - שלא הייתה גם אצל התנאים שעסקו רבות בפנימיות התורה (כמו [[רבי נחוניא בן הקנה]]) - היא החיבור בין שני התחומים. אצל רשב"י האיר האור של פנימיות התורה גם בנגלה, והוא הרגיש בשניהם את אותה התקשרות עם הקב"ה, ובשניהם היה עניין לימודו המשכת אלוקות מלמעלה ולא בירור בירורים כדרך ברגיל בלימוד הנגלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/42/index.htm ד"ה להבין ענין רשב"י תשמ"ה] סעיף ב. ד"ה [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/44/index.htm גל עיני תשל"ז], בפרט בסעיף ח.. וראה בהנסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד"ה שיר המעלות תשכ"ב] הערה 34.}}. | ||
==מעלתו== | ==מעלתו== | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
כמה פעמים שיבח ורומם רשב"י את עצמו בצורה מיוחדת. בגמרא מופיע שהתבטא: "ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן"{{הערה|סוכה מה, ב.}}. בזוהר מופיע ביטויו על עצמו: "אנא סימנא בעלמא" [= אני סימן בעלמא; כלומר, סימן על מציאות הבורא]{{הערה|זהר חלק א רכה, א.}}. | כמה פעמים שיבח ורומם רשב"י את עצמו בצורה מיוחדת. בגמרא מופיע שהתבטא: "ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן"{{הערה|סוכה מה, ב.}}. בזוהר מופיע ביטויו על עצמו: "אנא סימנא בעלמא" [= אני סימן בעלמא; כלומר, סימן על מציאות הבורא]{{הערה|זהר חלק א רכה, א.}}. | ||
אף שבדרך כלל דרכם של צדיקים איננה ב[[התנשאות]] כזו, אצל רשב"י היה הדבר שונה, בגלל היותו נשמה מ[[עולם האצילות]]. נשמות מ[[עולמות בי"ע]] שמציאותם היא דבר נפרד מהקב"ה, עבודתם צריכה להיות [[ביטול]] מציאותם, אך עולם האצילות הוא אלוקות ממש ואינו נפרד, ולכן אין צורך לבטל את מציאותו. מסיבה זו רשב"י שהיה נשמה דאצילות יכול היה לרומם את עצמו, כיון שלא | אף שבדרך כלל דרכם של צדיקים איננה ב[[התנשאות]] כזו, אצל רשב"י היה הדבר שונה, בגלל היותו נשמה מ[[עולם האצילות]]. נשמות מ[[עולמות בי"ע]] שמציאותם היא דבר נפרד מהקב"ה, עבודתם צריכה להיות [[ביטול]] מציאותם, אך עולם האצילות הוא אלוקות ממש ואינו נפרד, ולכן אין צורך לבטל את מציאותו. מסיבה זו רשב"י שהיה נשמה דאצילות יכול היה לרומם את עצמו, כיון שלא הייתה לו מציאות משל עצמו אלא מציאות אלוקית, ולכן הרוממות היא רוממות אלוקית{{הערה|שם=פני|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32915&st=&pgnum=113&hilite= מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד ע' קו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/6/50.htm תורת שמואל תרל"ג חלק א, ע' נ] ואילך. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31642&st=&pgnum=62&hilite= ספר המאמרים תרנ"ה ע' נב] ואילך. ועוד מקורות - נסמנו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/30/235.htm הערה 3 כאן].}}. | ||
הסבר זה הוא גם הסיבה למאמר הזוהר{{הערה|חלק ב לח, א.}} "{{מונחון|מאן|מיהו}} "פני האדון ה'"? . . {{מונחון|דא|זהו}} ר' שמעון בן יוחאי". היות שלרשב"י לא | הסבר זה הוא גם הסיבה למאמר הזוהר{{הערה|חלק ב לח, א.}} "{{מונחון|מאן|מיהו}} "פני האדון ה'"? . . {{מונחון|דא|זהו}} ר' שמעון בן יוחאי". היות שלרשב"י לא הייתה מציאות משל עצמו כלל, ניתן לקרוא עליו "פני האדון ה'"{{הערה|שם=פני}}. | ||
===ירידת הגשמים על ידו=== | ===ירידת הגשמים על ידו=== | ||