מסכת יבמות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  20 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
[[חזקה]] הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.{{הערה|1=מסכת [[חולין]] ו א.}}
[[חזקה]] הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.{{הערה|1=מסכת [[חולין]] ו א.}}


כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון|צרת ערוה|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים{{הערה|[[הרמב"ן]].}} כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה|תוספות.}} כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.
כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון|צרת ערוה|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים{{הערה|[[הרמב"ן]].}} כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא הייתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה|תוספות.}} כי מכיון שהערווה הייתה נשואה, אומרים שהייתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.


=== מאמר ביבמה מעוברת ===
=== מאמר ביבמה מעוברת ===
על פי ההלכה הנפסקת{{הערה|1=יבמות לה ב.}} שיבום ביבמה שהיתה מעוברת, אינו נחשב ליבום, מכיון שלא היה יכול לייבם באותה שעה, מסתפק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=174 צמח צדק על יבמות עמ' 174]}} האם מאמר במעוברת נחשב למאמר, או שלא, ולכן צריך לעשות מאמר שני לפני שמייבם.
על פי ההלכה הנפסקת{{הערה|1=יבמות לה ב.}} שיבום ביבמה שהייתה מעוברת, אינו נחשב ליבום, מכיון שלא היה יכול לייבם באותה שעה, מסתפק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=174 צמח צדק על יבמות עמ' 174]}} האם מאמר במעוברת נחשב למאמר, או שלא, ולכן צריך לעשות מאמר שני לפני שמייבם.


לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה{{הערה|1=[[מסכת קידושין]] נב א.}}, לכן גם מאמר כזה מועיל וחל.
לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה{{הערה|1=[[מסכת קידושין]] נב א.}}, לכן גם מאמר כזה מועיל וחל.

תפריט ניווט