1,796
עריכות
תהלים ג': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חז"ל על המזמור
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
* א"ר יוחנן משום [[רשב"י]]: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם{{הערה|כדוגמת אבשלום}} מ[[מלחמת גוג ומגוג]], דאילו גבי [[מלחמת גוג ומגוג]] כתוב "למה רגשו גויים" ולא כתיב "ה' מה רבו צרי", ואילו גבי תרבות רעה כן כתיב "ה' מה רבו צרי"{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}, ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה "תרבות רעה" מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוך ביתו (שיותר קשה מ[[מלחמת גוג ומגוג]]). | * א"ר יוחנן משום [[רשב"י]]: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם{{הערה|כדוגמת אבשלום}} מ[[מלחמת גוג ומגוג]], דאילו גבי [[מלחמת גוג ומגוג]] כתוב "למה רגשו גויים" ולא כתיב "ה' מה רבו צרי", ואילו גבי תרבות רעה כן כתיב "ה' מה רבו צרי"{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}, ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה "תרבות רעה" מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוך ביתו (שיותר קשה מ[[מלחמת גוג ומגוג]]). | ||
* לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה (כמו במזמור שלנו), ללמדך שאין שכינה שורה מתוך עצלות.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}} | * לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה (כמו במזמור שלנו), ללמדך שאין שכינה שורה מתוך עצלות.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}} | ||
* אימתי אמר דוד מזמור זה, כשהוא עולה במעלה [[הר הזיתים]] עולה ובוכה. אם הוא בוכה למה אמר מזמור, ואם אמר מזמור למה הוא בוכה, אמר דוד [[יעקב אבינו|יעקב]] ברח כמו שכתוב "ויברח יעקב שדה ארם", [[משה]] ברח כמו שכתוב "ויברח משה", אליהו ברח כמו שכתוב "ויקם ויברח על נפשו", ואני בורח כמותם. פירוש אחר: כיון שראה דוד שביטל [[הקב"ה]] עבונותיו התחיל מזמור. | |||
===פסוק ה'=== | ===פסוק ה'=== | ||
*אמר ר' ינאי אף על פי שאמר ה' בשמיים כסאו, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו פרדס, והכניס לתוכו פועלים ועל פתך הפרדס אוצר מלא על כל טוב, אמר המלך לפועלים כל מי שישתכר (עבד)במלאכת הפרדס יטול שכרו מכאן, ומי של ישתכר ישב בתוך הפלטין וידין אותו המלך, הנמשל: המלך זה [[מלך מלכי המלכים]] [[הקב"ה]], והפרדס הוא [[העולם הזה]], ונתן [[הקב"ה]] בני אדם בתוכו שיהיו משמרים את התורה והתנה עמהם כל מי שישמר את התורה באמרת הרי [[גן עדן]] לפניו, זה עפעפיו יבחנו בני אדם.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}} | *אמר ר' ינאי אף על פי שאמר ה' בשמיים כסאו, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו פרדס, והכניס לתוכו פועלים ועל פתך הפרדס אוצר מלא על כל טוב, אמר המלך לפועלים כל מי שישתכר (עבד)במלאכת הפרדס יטול שכרו מכאן, ומי של ישתכר ישב בתוך הפלטין וידין אותו המלך, הנמשל: המלך זה [[מלך מלכי המלכים]] [[הקב"ה]], והפרדס הוא [[העולם הזה]], ונתן [[הקב"ה]] בני אדם בתוכו שיהיו משמרים את התורה והתנה עמהם כל מי שישמר את התורה באמרת הרי [[גן עדן]] לפניו, זה עפעפיו יבחנו בני אדם.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}} | ||