תהלים ג': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 582 בתים ,  17 בדצמבר 2020
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
== תוכן ==
== תוכן ==
'''פסוקים א'-ג'''' - קריאת דוד לה' על צריו ושונאיו, '''ד'-ז'''' - בטחון דוד בה' ושלות נפשו הגדולה, '''ח'-ט'''' - בקשה מה' להושיעו.
'''פסוקים א'-ג'''' - קריאת דוד לה' על צריו ושונאיו, '''ד'-ז'''' - בטחון דוד בה' ושלות נפשו הגדולה, '''ח'-ט'''' - בקשה מה' להושיעו.
בגמרא התפרשו הפסוקים בתהלים, ב[[מסכת ברכות]] דף ז': "ואמר ר' יוחנן משום [[רשב"י]] קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר מ[[מלחמת גוג ומגוג]] שנאמר (תהלים ג'): "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" וכתיב בתריה (שם) "ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי" ואילו גבי [[מלחמת גוג ומגוג]] כתיב (שם ב') "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק" ואילו "מה רבו צרי" לא כתיב. ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה בגמרא "תרבות רעה" - מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוך ביתו.


ב[[ספר הזוהר]] נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', מקרא זה העירו החברים, אבל למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, היה צריך להיות יותר גדולה, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא מזמור לדוד שכן רצה דוד, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שבעולם הזה רוצה להפרע ממנו היה שמח ואמר שירה."
ב[[ספר הזוהר]] נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', מקרא זה העירו החברים, אבל למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, היה צריך להיות יותר גדולה, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא מזמור לדוד שכן רצה דוד, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שבעולם הזה רוצה להפרע ממנו היה שמח ואמר שירה."
שורה 28: שורה 26:
===א' - מזמור לדוד===
===א' - מזמור לדוד===
* קינה מבעי לי, דרש ר"ש בן אבשלום משל לאדם בעל חוב, קודם שפרעו היה עצוב, לאחר שפרעו נהיה שמח, כך [[דוד]] כיון שאמר לו [[הקב"ה]] הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה עצוב, אמר שמא עבד או ממזר הוא ואינו מרחם עלי, כיבן שראה ש[[אבשלום]] התחיל, אמר שירה{{הערה|המזמור הזה הוא השירה.}}.{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}
* קינה מבעי לי, דרש ר"ש בן אבשלום משל לאדם בעל חוב, קודם שפרעו היה עצוב, לאחר שפרעו נהיה שמח, כך [[דוד]] כיון שאמר לו [[הקב"ה]] הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה עצוב, אמר שמא עבד או ממזר הוא ואינו מרחם עלי, כיבן שראה ש[[אבשלום]] התחיל, אמר שירה{{הערה|המזמור הזה הוא השירה.}}.{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}
* א"ר יוחנן משום [[רשב"י]]: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם{{הערה|כדוגמת אבשלום}} מ[[מלחמת גוג ומגוג]], דאילו גבי [[מלחמת גוג ומגוג]] כתוב "למה רגשו גויים" ולא כתיב ה' מה רבו צרי, ואילו גבי תרבות רעה כן כתיב "ה' מה רבו צרי".{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}
* א"ר יוחנן משום [[רשב"י]]: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם{{הערה|כדוגמת אבשלום}} מ[[מלחמת גוג ומגוג]], דאילו גבי [[מלחמת גוג ומגוג]] כתוב "למה רגשו גויים" ולא כתיב "ה' מה רבו צרי", ואילו גבי תרבות רעה כן כתיב "ה' מה רבו צרי"{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}, ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה בגמרא "תרבות רעה" - מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוך ביתו.
 
* לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה (כמו במזמור שלנו), ללמדך שאין שכינה שורה מתוך עצלות.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}}
* לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה (כמו במזמור שלנו), ללמדך שאין שכינה שורה מתוך עצלות.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}}
===פסוק ה'===
===פסוק ה'===
1,796

עריכות

תפריט ניווט