שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  07:52, 17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
בדיני ביטול תרומה במאה ואחד, דין העוסק בכך שה[[תרומה]] עולה באחד ומאה, שנינו ב[[מסכת תרומות]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי יהושע]] אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות, לבנות מעלות את השחורות{{הערה|תאנה של תרומה שחורה או לבנה שנפלה למאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות כולן מצטרפין לבטלה.. ואס שחורה נפלה מעלה אחת מן השחורות ואם לבנה מעלה אחת מן הלבנות והשאר חולין כשהיו. רע"ב.}}, [[רבי אליעזר]] אוסר{{הערה|אם שחורה נפלה השחורות אסורות ואם לבנה נפלה הלבנות אסורות. רע"ב.}}, ו[[רבי עקיבא]] אומר בידוע מה נפלה (שחורה או לבנה) אין מעלות זו את זו, וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו{{הערה|1=ב[[רמב"ם]] נפסקה הלכה כרבי עקיבא, ד"אם אין ידוע אם שחורה היתה הייתה ואם לבנה, עולה באחד ומאה מן הכל".}}.}}
בירושלמי ישנה מחלוקת בדעת רבי יהושע, אם זה שמעלות זו את זו הוא גם בידוע איזו נפלה (שתורה או לבנה), או דבידוע איזו נפלה גם ר"י ס"ל
דאין מעלות זו את זו, ולפי זה, המחלוקת
בין רבי יהושע לרבי עקיבא היא,{{הערה|לשון הירושלמי: בשידע ושכח, על דעתי' דרבי יהושע מעלה על דעתי' דרבי עקיבא אינו מעלה.}} שרבי יהושע סובר שכיון דשכח הוי כאינו ידוע לו בשעת שנפלה, ור"ע סובר שהואיל וידע בשעה שנפלה אין מעלות זו את זו, על אף ששכח אחר כך. [[הרמב"ם]] שפסק כר' עקיבא, פסק גם כן בדברי הירושלמי, שאם ידע מה היתההייתה= אחר שנפלה ושכח הרי כולן מדומעות.
לפי זה, מוקשית לכאורה סברתו של רבי עקיבא, למה כשידע ושכח כולן מדומעות ואין מבטלות זו את זו, הרי עכשיו כולן בכלל ספק איסור? ואין לומר דכיון שכבר נדמעו החמשים (כשידע), שוב אין מתבטלים אחר כך כששכח" - שהרי מפורש במשנה "סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה (סאה) ואחר כך נפלו שם חולין אם שגג מותר", דאף שמתחלה לא היו מאה לבטל ונדמעו, הרי כשאחר כך נפל שם עוד בשוגג מצטרפין לבטל, ולמה לא נאמר גם כאן דכאשר שכח{{הערה|וה"ז שוגג.}} הרי כולן בספק איסור ומצטרפין לבטל?

תפריט ניווט