מלאכת עושה שתי בתי נירין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
(עריכה - הגהה)
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
'''מלאכת הָעוֹשֶׂה שְׁתֵי בָּתֵּי נִירִין''' (וגם '''שְׁנֵי בָּתֵּי נִירִין'''{{הערה|משנה סדר מועד ז ב}}) היא מלאכה מ[[ל"ט מלאכות שבת]].
'''מלאכת הָעוֹשֶׂה שְׁתֵי בָּתֵּי נִירִין''' (וגם '''שְׁנֵי בָּתֵּי נִירִין'''{{הערה|משנה סדר מועד ז ב}}) היא מלאכה מ[[ל"ט מלאכות שבת]].


בעבר, נהוג היה לארוג בטכניקה שבה מתחו שני חוטים בין שתי קורות. בעליונה היו אחוזים החוטים לפני אריגתן, ובתחתונה היו מגלגלים את הבגד לאחר אריגתו, וזוהי [[מלאכת מיסך]]. האריגה היתה נעשית על ידי מכונת האריגה שנקראת נול, ובה היו קבועים שתי מסגרות המחזיקות בתוכם את חוטי השתי לסירוגין, מסגרת אחת היתה מחזיקה את כל חוטי השתי הזוגיים, ומסגרת שנייה היתה מחזיקה את כל חוטי השתי הבלתי זוגיים. במסגרת היו מתוחים לאורכה חוטים, שבאמצעם היתה קשר לולאה שמאפשרת מעבר חוט בתוכה, וכך היו תפוסים בהם החוטים, ובכך היתה מעלה את החוטים התפוסים בה, מסגרות אלו נקראו בתי נירין.
בעבר, נהוג היה לארוג בטכניקה שבה מתחו שני חוטים בין שתי קורות. בעליונה היו אחוזים החוטים לפני אריגתן, ובתחתונה היו מגלגלים את הבגד לאחר אריגתו, וזוהי [[מלאכת מיסך]]. האריגה הייתה נעשית על ידי מכונת האריגה שנקראת נול, ובה היו קבועים שתי מסגרות המחזיקות בתוכם את חוטי השתי לסירוגין, מסגרת אחת הייתה מחזיקה את כל חוטי השתי הזוגיים, ומסגרת שנייה הייתה מחזיקה את כל חוטי השתי הבלתי זוגיים. במסגרת היו מתוחים לאורכה חוטים, שבאמצעם הייתה קשר לולאה שמאפשרת מעבר חוט בתוכה, וכך היו תפוסים בהם החוטים, ובכך הייתה מעלה את החוטים התפוסים בה, מסגרות אלו נקראו בתי נירין.


לפי שיטת [[רש"י]]{{הערה|מסכת שבת עג א. וראה ב[[תוספות יום טוב]] שהעיר, שלדעת רש"י הרי כמו שנכתב העושה שתי בבתי נירין}} מלאכת עשיית שתי בתי נירין, היא הכנסת שתי חוטין, לתוך מקומם בכלי האריגה.
לפי שיטת [[רש"י]]{{הערה|מסכת שבת עג א. וראה ב[[תוספות יום טוב]] שהעיר, שלדעת רש"י הרי כמו שנכתב העושה שתי בבתי נירין}} מלאכת עשיית שתי בתי נירין, היא הכנסת שתי חוטין, לתוך מקומם בכלי האריגה.

תפריט ניווט